הנה נתון מעורר מחשבה: אם נדחוס את כל תושבי מדינת ישראל לתוך כל הקניונים שנבנו פה עד היום - אף אחד לא יישאר בחוץ, יהיה מספיק מקום לכולם. במדינת ישראל יש בערך מטר מרובע קניון על כל תושב. האם זה אומר שיש לנו הרבה כסף לבזבז, או שאולי פשוט נפלנו על הראש?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אם שטח הקניונים מעיד משהו על מצבה של עיר, אז באר שבע היא אולי אבו דאבי. למרות שיש בעיר כבר 16 מרכזים מסחריים - החליטו לבנות דווקא שם את הקניון הגדול ביותר במזרח התיכון. "הפרויקט הזה עלה לנו קרוב למיליארד שקלים", אומר אלי להב, מבעלי הגרנד קניון בבאר שבע.
לרוני, מבעלי רשת הנעליים סקופ, יש כבר שלוש חנויות בבאר שבע. רוני לא היה להוט לפתוח חנות רביעית, אבל הבין שאין לו ברירה. "אי אפשר שייפתח מרכז חדש ולא תהיה שם", הוא אומר. כשנפתח הקניון החדש, ההכנסות בחנות הנעליים של רוני בקניון הנגב המתחרה צנחו בשליש, ולא רק אצלו. החשבון פשוט: אותו נפח של קונים מתחלק עכשיו בין יותר חנויות.
נתניה טעמה את ההצלחה של איקאה והראש כנראה הסתחרר. בעיר ישנם כבר תשעה קניונים ועוד חמישה צפויים להיבנות מסביב לספות משוודיה. "בקומה הזאת בלבד יש 12-13 חנויות ריקות שלא הצליחו לשווק אותן או שנסגרו כי לא עמדו בשכר הדירה", אומר יעקב הלפרין, מבעלי רשת אופטיקה הלפרין. "זו בועה שגדלה וגדלה ובסופו של דבר היא לא תחזיק מעמד ותתפוצץ. זה פוגע בצרכן, מכיוון שאם היינו יכולים לצמצם את שטחי המסחר, כל מוצר היה הרבה יותר זול".
40 קניונים יוקמו בשנים הקרובות
קניון "עיר ימים" נפתח לפני שנה. רשת הוניגמן שפתחה בקניון החדש שלוש חנויות, נאלצה לסגור שלוש אחרות במרכז קניות סמוך. "התסריט הרע הוא שרשתות יצטרכו לסגור במרכזים שונים חנויות ולהישאר רק עם המרכז המוביל, עם שכר דירה גבוה, עלויות גבוהות ורווחיות נמוכה", מזהיר מיכה רונן, מנכ"ל קבוצת הוניגמן. "בטווח הבינוני והארוך הרשתות יצרכו אולי להעלות מחירים".
אינפלציית הקניונים עלולה להגיע בקרוב גם לערים נוספות, כי למרות שכוח הקנייה שלנו מצדיק בנייה של 200 אלף מ"ר בשנה, בשנים הקרובות מתכננים לבנות בישראל חצי מיליון מ"ר - פי שניים וחצי ממה שצריך.
אם חשבנו שרק הרשתות הקטנות נפגעות מריבוי הקניונים, נראה שעכשיו גם הגדולים מתחילים לדאוג. קניונים לא משרתים רק את הצרכן, אלא גם את קופת העירייה. שטחי המסחר וכספי הארנונה שמגיעים איתם הם סוג של מכונה להדפסת כסף. ראשי הערים מעודדים ומשפיעים, גם אם חברי הוועדות המחוזיות הם אלה שבסוף מחליטים כמה קניונים לבנות ואיפה.
"גופי התכנון בישראל לא מתכננים את מערכת המסחר", אומר תמיר בן שחר, מבעלי חברת הייעוץ צ'מנסקי. "אף אחד לא עשה בדיקה ברמה של מחוזות או מרחבים תפקודיים - כמה מטרים צריכים ביחס לכמות המטרים הקיימת - ולכן הרבה פעמים יזמים מגישים, מאשרים להם, כאשר על יד זה מקימים מרכזים נוספים".
בינתיים אצלנו, בעלי העסקים מתקשים לשרוד והמחירים כנראה רק יעלו, אבל למנופים יש הגיון משלהם והם ממשיכים לבנות. בערים הגדולות לבדן אמורים לקום 40 קניונים בשנים הקרובות. כבר עכשיו, כמעט בכל קניון יש לא מעט חנויות ריקות שמחכות לשוכרים. על חלקן מדביקים שלט "כאן ייפתח בקרוב" או הבטחה אופטימית אחרת, אבל מאחורי המדבקה יש חנות ריקה וסימן שאלה גדול.
נתונים: חברת הייעוץ הכלכלי והשיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'