ישראלים רבים מכירים את התופעה הזאת: את המוצרים שאנו קונים ביוקר ברשתות השיווק במדינה, ניתן למצוא במחירים נמוכים בעשרות אחוזים מעבר לים. אז למה זה כל כך יקר ומה הקשר בין המחיר שאנחנו משלמים לבין המאבק בין היבואנים הבלעדיים והיבואנים המקבילים?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בקניון וולה פארק בוורשה, בין החנויות והמותגים המוכרים, יש אחד לפחות שכולו גאווה ישראלית: סופר פארם. הסידור, המדפים ואפילו הלוגו נראים ממש כמו בישראל, אבל יש הבדל אחד שקשה להתעלם ממנו - המחיר.
לדוגמה, מחיר המחירון של קרם רוויטליפט של חברת לוראל בישראל הוא 244 שקלים. בדרך כלל הוא נמכר במבצע במחיר של 144 שקלים, אבל במחיר ישלמו על אותו הקרם 54 שקלים בלבד. מסקרה של מייבלין נמכרת בישראל ב-177 שקלים, אך בפולין היא עולה 26 שקלים בלבד. חבילת חיתולי פמפרס של פרוקטור אנד גמבל תעלה בישראל 75 שקלים ל-54 יחידות. בפולין ישלמו 64 שקלים עבור 70 יחידות. בסופר פארם מסבירים את ההבדל במחיר שגובה היבואן.
הכירו את היבואנים המקבילים
אז איך קורה שרשת ישראלית מוכרת מותגים אמריקניים ואירופאיים ביוקר לישראלים ובזול לפולנים? "כשאין תחרות הספקים מרשים לעצמם לקחת מחיר כמה שיותר גבוה", אומר דני לוזון, משנה למנכ"ל סופר פארם. "לסחוט את הלימון עד הסוף".
הכירו את ששי קופרלי, יבואן מקביל של מזון ומוצרי צריכה. קופרלי חולש על עשרות אלפי מוצרים אותם הוא מייבא בייבוא מקביל, או בעגת היבואנים - "פרלל". המשמעות היא שהוא לא מביא את המוצרים ישירות דרך החברה מחו"ל, אלא בדרכים עקיפות, דרך יבואנים וסיטונאים מארצות אחרות.
אז למה לא לפתוח את התחרות על ידי עוד ועוד ייבוא מקביל? כשזה מגיע לישראל, הבירוקרטיות מתחילות. "צריך לקנות את הסחורה, להביא להם דוגמה, לרשום קוד ייצור, קוד אחרון לשיווק וצריך לחכות ארבעה חודשים כדי לקבל את הרישיון", מספר קופרלי.
"מאחר שמדובר כאן במזון, ולפעמים בקוסמטיקה, שעברו במקומות שונים, אנחנו צריכים לוודא שהוא באמת עבר במקומות הרשמיים, הנכונים, שיש לו את הניירת ואת הפורמולציה המתאימה", מסביר ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.
ספקים מאיימים על בעלי חנויות
רוב הסחורה שמוכרים היבואנים המקבילים מגיעה לפיצוציות ולמכולות הפרטיות. היבואנים הרשמיים והחברות היצרניות, שעבדו קשה על פרסום והחדרת המוצר לשוק, לא ממש רוצים לחלוק את העוגה עם היבואנים המקבילים שרוכבים להם על השם ועל המותג המצליח. "כשרציתי להביא מותג בייבוא מקביל, קיבלתי מהספק הודעות שמאיימות על הפרנסה, עם קללות לא נעימות", מספר נ', בעל חנות גדולה שקנה מוצרים דרך יבואן מקביל.
כך נוצרים שני מגרשי משחקים: זה של הקטנים, שבו ספקים קטנים ויבואנים מקבילים מוכרים כמעט רק לחנויות הקטנות, והמגרש של החברות הגדולות והיבואנים הבלעדיים - לרשתות. לחנות הקטנה יותר זול לקנות מרשת גדולה מאשר מהיבואן. כל עוד שתחום הייבוא המקביל ותחום הייבוא בכלל נשלט על ידי מספר שחקנים מצומצם ובלי מתחרים חזקים, קשה להניח שתהיה כאן תחרות אמיתית.
כל הקרבות הללו בין יבואנים לרשתות מתרחשים מתחת לעינו של משרד הכלכלה, שהבטיח לטפל בבעיית יוקר המחייה. באוגוסט הקים השר בנט צוות בין משרדי לבדיקת חסמי הייבוא ומציאת דרכים לצמצם את פערי המחירים בין ישראל לעולם. בינתיים, העומד בראש הצוות מפנה את הטענות על החסמים בתחום המזון והקוסמטיקה למשרד הבריאות.
אז עד שהמשרדים הממשלתיים יסיימו להתקוטט ביניהם ויחליטו לעשות מעשה ולהתמודד עם החברות הגדולות, ובתקווה שבזמן הזה הכנסת לא תיכנס לפגרה, אנחנו יכולים לטוס בלואו-קוסט לוורשה, לעשות קניות שם ולחזור הביתה.
מחברת לוריאל נמסר בתגובה לנתונים בכתבה: "מחיר המוצר משקף את הגודל, הרגולציה, הרגלי הצריכה ומבנה השוק של המדינה. במוצרים אחרים המחירים זהים ואף זולים יותר מארצות רבות וכלל לאורך כל השנה, נמכרים בהנחות. המחיר הסופי לצרכן נקבע על ידי הקמעונאים".