העולם מתמודד היום יותר מתמיד עם בעיות מטרידות ומשברים גדולים כמו משבר האקלים, אנרגיה ירוקה, מחסור במזון, מחסור במים נקיים, וירוסים, תרופות ואפילו שבבים אלקטרוניים. מה הפתרון לכל אלו? כימיה.

הכימיה היא הבסיס לפתרון מרבית הבעיות איתן אנו נאלצים להתמודד היום והענף נמצא בתהליך חדשנות ומודרניזציה הרחוק מכל מה שידענו עליו כשגדלנו. מבחנות צבעוניות, מדענים במשקפיים עגולים ומדעניות חנוניות – אאוט, כימיה דיגיטלית, חדשנית וסטארט-אפים בתחומי הכימיה – אין.

למרות שיש תעשייה כימית ענפה ומצליחה בישראל, מרבית הסטודנטים שמתעניינים בתחום פונים דווקא לתחום ההנדסה הכימית, מבלי לדעת את ההבדל בין השניים, אז תחילה, נעשה סדר בין הדברים: הכימאי הוא זה שחוקר, מפצח ויוצר את החומר והחידוש המדעי בעוד המהנדס הוא מי שמיישם את הפיתוח עליו חשב הכימאי. למעשה, הכימאי הוא "המוח" שעומד מאחורי פתרון הבעיה.

איך לומדים כימיה ומה עושים עם זה?

תואר בכימיה הפך בשנים האחרונות לאחד התארים הנחשקים והמרתקים ביותר בעולם בכלל ובישראל בפרט, בעיקר בעקבות הגברת המודעות למשברים הסביבתיים השונים והצורך במציאת פתרונות לבעיות הקיימות בעולם. הביקוש לכימאים עולה והמקצוע הופך לחדשני, טכנולוגי ודיגיטלי יותר מאשר בעבר.

בוגרי לימודי כימיה הפכו למבוקשים מאוד במגוון רחב של מוסדות מחקר, הוראות ותעשיות מתקדמות, ובשנים האחרונות יש ביקוש גדול במיוחד לבוגרי כימיה בחברות סטארט-אפ העוסקות בתחומי הביו-טכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיות רפואיות, לצד הביקוש הגבוה הקיים בתעשיות וותיקות כמו פיתוח תרופות, כימיקלים, דלק וחקלאות.

סטודנטים מספרים

"את תחום הכימיה הכרתי בתיכון והוא תמיד ריתק אותי" מספרת ד"ר נעמה ימין גלוז, בוגרת הפקולטה שהשתלבה בתעשייה הכימית בארץ, בהנחיית פרופ' גליה מעיין. "עניין אותי לדעת איך חומרים מגיבים ואיך נוצרים חומרים חדשים. אני חושבת שהכימיה היא הבסיס לכל התחומים המדעיים ולכן חשוב להבין אותה לעומק. בטכניון למדתי לתואר שני ושלישי בכימיה. בנוסף לקורסים שהיו ממש מסקרנים ומעשירים, משך אותי הצד המחקרי. התמחתי בפיתוח זרזים בהשראת הטבע לחמצון מים אלקטרוכימי, למטרת הפקת אנרגיה חלופית (גז מימן, שמהווה דלק "נקי" וידידותי לסביבה). משכה אותי עצם ההבנה שבעזרת הידע שאני רוכשת אני יכולה לתרום את חלקי בשמירה על כדור הארץ ולהפוך את העולם למקום יותר טוב.

היום אני עובדת כחוקרת מחקר ופיתוח ב- RepAir DAC, חברת סטרטאפ שמפתחת מערכת להפרדת פחמן דו חמצני (CO2) מהאוויר בשיטה אלקטרוכימית. ה-CO2 הוא גז חממה ולכן הקטנת כמותו באוויר מסייעת למניעת ההתחממות הגלובלית. אני חלק מצוות הליבה שאחראי לפתח ולשפר את הטכנולוגיה שעל בסיסה פועלת המערכת.

ד"ר נעמה ימין גלוז (צילום: מירב צוברי חביב)
ד"ר נעמה ימין גלוז, בוגרת הפקולטה שהשתלבה בתעשייה הכימית בארץ | צילום: מירב צוברי חביב

"תפיסה שמעודדת יצירתיות"

השתלבות באקדמיה היא אחת האופציות לבוגרי תואר ראשון, ורבים מהבוגרים בכימיה ממשיכים במחקרים משמעותיים ומגוונים בארץ ובחו"ל. ד"ר דביר האריס, בוגר הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך מספר: "כיום אני נמצא בשנה השלישית להשתלמות פוסט-הדוקטורט שלי ב-MIT במעבדה של פרופ' גבריאלה שלאו-כהן, שבה אני חוקר חלבונים פוטוסינתטיים באמצעות כלים מיקרוסקופיים (איך זה בנוי) וספקטרוסקופיים (איך זה עובד), ומיישם את העקרונות הפיזיקליים של המערכות הטבעיות שאני חוקר בפיתוח של יישומים סינתטיים שעושים שימוש באנרגיה סולרית".

"הפקולטה לכימיה בטכניון הייתה הבסיס לזה מכל הכיוונים" הוא מסביר, "את הדוקטורט שלי עשיתי בטכניון כחלק מתוכנית האנרגיה, תחת הנחייתו של פרופ' נעם אדיר. התקבלתי לתוכנית האנרגיה בין היתר כי בתואר השני שלי הצלחתי להגיע לממצאים חשובים ומעניינים במחקר שלי. הפקולטה  הראתה לי מההתחלה שמאוד אכפת לה. מעבר לכך, האווירה בטכניון היא מאוד מדעית. הגעתי מרקע טכנולוגי/ריאלי, והטכניון היה אינקובטור מושלם לתחומי העניין הספציפיים והרחבים שיש לי. יש המון הזדמנויות שצצות שאפשר לשלב עם הלימודים עצמם (פרויקטים של יזמות וכו'), והתפיסה המאוד אינטרדיסציפלינרית בטכניון מעודדת את היצירתיות ושיתופי הפעולה בין פקולטות שונות". 

במהלך תוכנית הלימודים הסטודנטים עוסקים בתחומי מחקר נרחבים הכוללים אלקטרוניקה מולקולרית, כימיה קוונטית וחישובית, הדמיה מולקולרית, סינתזה של חומרים חדשים, כימיה תרופתית, חומרים אנטי-סרטניים, פוטוכימיה, כימיה ביולוגית ועוד. הסמסטרים הראשונים בתוכנית מתחילים עם קורסי בסיס ולאחר מכן הסטודנטים מתמקדים בתתי-תחומים תוך רכישת מיומנות פרקטית וביצוע ניסויים במעבדות המודרניות והמתקדמות של הפקולטה, על מנת להכין אותם לשוק התעסוקה בצורה הטובה ביותר.

ד"ר דביר האריס (צילום: באדיבות המצולם)
ד"ר דביר האריס, בוגר הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך | צילום: באדיבות המצולם

"אין דבר יותר מספק מלקום בבוקר ולדעת שמה שאת עושה למחייתך באמת הולך לתרום לאנושות"

 הכימיה בתעשייה בישראל היא מאוד מגוונת, ובגלל שהכימיה היא הבסיס, תמיד תהיה דרישה לכימאים בכל מיני תחומים– בין אם זה בתחום המזון, הפארמה, החומרים, התעשייה הכימית "הכבדה", בהייטק וכו'. לאחרונה ישנה מגמת עליה בדרישה לכימאים במקצועות ההייטק, עקב העיסוק בנושאים חדשים כגון תחום ה-Climate-Tech ואנרגיות מתחדשות. העשייה היא בהחלט משמעותית. אין דבר יותר מספק מלקום בבוקר ולדעת שמה שאת עושה למחייתך באמת הולך לתרום לאנושות".

 שלושה זוכי פרס נובל לכימיה במקום אחד

הפקולטה לכימיה נהנית משיתופי פעולה עם פקולטות אחרות בטכניון כמו פיזיקה, ביולוגיה, הנדסת חשמל ורפואה, על מנת לקדם יחד את המחקר העולמי. שיתופי הפעולה המתבצעים בין הפקולטות השונות בטכניון והחפיפה בין הכימיה המודרנית לתחומים כמו ביולוגיה, הנדסה ופיזיקה, הובילו להענקת פרס נובל לכימיה לשלושה מרצים מהטכניון, פרופ' דן שכטמן, פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אריה וורשל, בוגר הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, על  "פיתוח מודלים מרובי-סקאלות להבנת מערכות כימיות מורכבות"

הפקולטה מציעה גם את "תוכנית הזנק" הסוללת עבור סטודנטים מצטיינים מסלול ישיר לתואר השני בכימיה בתוך ארבע שנים בלבד, תוך מתן מלגות לימודים משמעותיות. התוכנית כוללת התמחויות בתחומים כמו ביוכימיה תרופתית, טכנולוגיות כימיות וטכנולוגיות קוונטיות-מולקולריות ומאפשרת לבוגרים להשתלב כאנשי מקצוע בתעשיות מתקדמות וחברות היי-טק, או להמשיך לדוקטורט.

הטכניון (צילום: ניצן זוהר)
הטכניון | צילום: ניצן זוהר

הלימודים במסלול ללימודי כימיה בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון מקנים מלגת לימודים מוגדלת ואפשרות למלגת מחייה. מועמדים בעלי מאפייני מצוינות מובהקים יתקבלו על סמך ראיון קבלה אישי בוועדת ההוראה בפקולטה.