יום בהיר אחד וללא כל התראה מוקדמת קיבל אביב הודעה מהבנק שהחשבון בנק שלו עוקל. לאחר בירור, גילה אביב לתדהמתו שעיריית ירושלים היא זו שעיקלה לו את החשבון מאחר שטרם שילם את הארנונה השנתית, למרות שהשנה עדיין לא נגמרה. "קיבלתי צו עיקול בלי שום אזהרה. עיקלו לי כ-3,000 שקלים, כל החשבון הלך אליהם. זו פעם ראשונה שזה אי פעם קרה לי", סיפר אביב, שמתגורר בעיר כבר 4 שנים.
כמו אביב, עשרות תושבים בבירה התלוננו בשבועות האחרונים על שינוי במדיניות העיקולים של העירייה - בניגוד לשנים קודמות, שבהן העירייה אפשרה לתושבים לשלם את הארנונה בסוף השנה ולא נהגה לעקל את החשבונות לפני, השנה העירייה החלה כבר מאוגוסט לעקל חשבונות של תושבים שלא שילמו את הארנונה השנתית בינואר 2022, וכל זאת ללא הודעה מוקדמת.
ניצן, סטודנטית בעיר שסבלה גם היא מעיקול של אלפי שקלים, שיתפה על ההליך הבעייתי: "גיליתי על העיקול במקרה – אני עוזבת את הדירה שלי אז התקשרתי לעירייה כדי לוודא שאין לי עליה חובות. הייתי בהלם. זו עוגמת נפש רצינית". תושבת נוספת הוסיפה בתסכול: "10 שנים אני בירושלים, וכל שנה אני לא משלמת בסוף השנה. לפני שבועיים קיבלתי צו עיקול - זו פעם ראשונה שזה קרה לי".
לפי התקנות העירייה מוסמכת לעקל את חשבונותיהם של תושבים בלחיצת כפתור וללא פנייה לבית משפט, אך מחויבת לתת התראה מוקדמת על כך. "העירייה חייבת לתת התראה לפני העיקול, ואם אין תשובה לתת התראה נוספת", הסביר עורך הדין צבי שילה, המתמחה בתחום. "אם העירייה פועלת בצורה שרירותית ובניגוד להנחיות זה חמור מאוד. אנחנו לא ברוסיה. יש הוראות וכללים שמחייבים את הרשויות לפני שבאים ומרביצים עיקולים בלחיצת כפתור על אנשים. אנשים לא יודעים מאיפה זה בא להם, הם לא יודעים מה לעשות ועם מי לדבר. זה חמור מאוד אם זה נעשה כך".
המצב בדירות שותפים: "כשר אבל מסריח"
מה שמוסיף לבעייתיות הוא שבמערכת הגבייה של העירייה חוב הארנונה כולו מעוקל מחשבונו של אדם אחד, גם בדירות שותפים שבהן רשומים מספר דיירים. השותף שממנו נגבה החוב נבחר באקראי, למרות שלעיתים הוא דווקא שילם את חלקו במלואו והאיחור הוא של השותפים האחרים. "אני גר עם שותפים, ורק לי עיקלו מהחשבון יותר מ-5,000 שקלים - מלוא הסכום שכל השותפים יחד לא שילמו", סיפר תומר. "בעירייה אמרו לי שפשוט לוקחים את השותף הראשון שמופיע ברשימה שבמערכת ומעקלים לו את החשבון. למרות שהדירה רשומה בעירייה כדירת שותפים, לי עיקלו את כל הסכום של הארנונה".
"זה כשר אבל מסריח", אומר עו"ד שילה על שיטת הגבייה בדירות שותפים. "לכאורה מבחינת הצדק צריך לחלק את החוב בין כל השותפים, אבל בגלל הנוחות של העירייה היא מעדיפה להיטפל לשותף אחד כי יותר קל לפעול נגדו. כל הדין מוטה לטובת העירייה. גם אם תושב שכר דירה ונכנס במקום מישהו אחר, והדייר שיצא לא דואג לשנות את שם המחזיקים בעירייה, העירייה יכול לעקל לשוכר הקודם את החשבון, למרות שהוא בכלל לא גר בדירה. החוק מכשיר את השרץ הזה. זה אבסורדי אבל זה המצב".
לעיקול משמעות רחבה יותר מאשר "הקפאה" זמנית של הכסף בחשבון – הוא משפיע גם על דירוג האשראי ועל האפשרות לקחת הלוואות בעתיד. בניסיון לפתור את הבעיה, באחת מקבוצות הפייסבוק של תושבי העיר, עלה פוסט המציג את התנהלותה של העירייה. הפוסט זכה לעשרות תגובות ונבדקת ההיתכנות לתביעה ייצוגית.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בהתאם לחוק, טרם הטלת עיקולים נשלחות שתי התראות בדואר רשום לכתובתו הרשמית של החייב, כפי שמעודכנת במרשם האוכלוסין וכן לכתובת הנכס. קודם לכן, נשלחות בחודש פברואר תזכורות לתשלום ארנונה לכתובת הנכס.
"חובת תשלום הארנונה אינה תלויה בקבלת הודעות כלשהן, אלא מוטלת על כל המתגוררים בנכס. משלא משולם או מוסדר החוב, נאלצת העירייה לנקוט בהליכי האכיפה כנגד החייבים, חודשים רבים לאחר תום מועד חובת התשלום. לאחר הסדרת התשלום מבוטל העיקול, ונשלחת הודעה אוטומטית לבנקים. לעירייה לא מוכרות תלונות אודות חוסר ידע של נציגי שירות במוקד וככל שיתקבלו דוגמאות נשמח להתייחס באופן פרטני. בכל מקרה, יבוצע ריענון מידע לנציגים.
"בעניין דירות שותפים, לפי החוק, באחריות כלל השותפים לשלם את תשלומי הארנונה. כיום במערכת הגבייה ניתן לייחס נכס למחזיק אחד בלבד. העירייה מתכוונת להשיק מערכת גבייה חדשה, בה תהיה האפשרות לפצל את חשבון הארנונה לנכס אחד למספר שותפים".