נתונים שחשף משרד הכלכלה לדרישת עמותת הצלחה חושפים את מימדיה של מגמת עליות המחירים על רקע אירועי המלחמה. לפי הצלחה, מהנתונים עולה כי המחירים עלו בשיעור של עד 23%. מחירו של סל מוצרים לדוגמה עלה מ-1,150 שקל בחודש ספטמבר לכדי 1,400 שקלים בנובמבר. המידע נמסר לאחר ניסיונות עיכוב מצד המדינה אך הועבר הודות לדרישה לפי חוק חופש המידע ומובא לראשונה ב-N12.

 המבקר: משרד הכלכלה כשל בפיקוח על מחירי המזון
 בחסות המלחמה: רשתות המזון מעלות מחירים לצרכנים
 שסטוביץ, יכין ובית השיטה העלו מחירים בעד 20%
• שטראוס מעלה מחירים בעד 25% - אלו המוצרים שיתייקרו

לפי אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה - לקידום חברה הוגנת, הממצאים שנמסרו מצביעים על כך כי גם הנתונים שבידי הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה מצביעים באופן ברור על מגמה של עליות מחירים במלחמה. "חבל שמאבק הכוחות ברשות והודעות שהוצאו על ידי משרד הכלכלה והרשות הכחישו מגמה זו למרות שהיתה מוכרת להם", לדבריו.

לדרישת הצלחה העבירה הרשות להגנת הצרכן נתוני אכיפה שעלו מביקורות שביצעה, ונערכו בין 29 באוקטובר ועד ל-7 בינואר. "בתקופה זו בוצעו 132 ביקורות בבתי עסק בתחום המזון, מהן 80 בבתי עסק של קמעונאים גדולים, 47 בבתי עסק בינוניים ו-5 בבתי עסק קטנים. ב-117 בתי עסק אותרו הפרות", צוין בתשובת הרשות - מספר המסמן הפרות ב-88% מבתי העסק שנבדקו.

ניר ברקת (צילום: Yonatan Sindel, flash90)
שר הכלכלה ניר ברקת. משרדו ניסה לעכב את חשיפת ממצאי הביקורת | צילום: Yonatan Sindel, flash90

מבקרי הרשות איתרו בבתי עסק הפרות של חובת סימון מחירים, הבדלי מחירים בין המחיר שצוין על המדף ובין הקופה, הסתרת מוצרים שמחירים תחת פיקוח והיעדר הקצאת שטחי מדף למוצרים כאלו. בנוסף נמצאה הטעיה בארץ הייצור של תוצרת חקלאית - זאת על רקע דיווחים כי רשתות מזון מסוימות ייבאו מוצרים מטורקיה והסתירו את הדבר מהצרכנים.

רשות הצרכנות סירבה למסור את מועדי ומיקומי הביקורות, את שמות בתי העסק המפרים ואת מהות ההפרות שנמצאו בהם, בנימוק שהמידע מהווה חומר חקירה וחוק חופש המידע לא חל עליו.

פריצת המלחמה השפיעה על כל המשק והביאה להיעדרות עובדים רבים ממקומות העבודה על רקע גיוס המילואים הגדול וסגירת מערכת החינוך. בהמשך לכך הורה משרד הכלכלה על מתן הקלה זמנית לרשתות הקמעונאיות, שפטרה אותן מהחובה בקבועה בחוק לסמן מחירים על גבי המוצרים עצמם. במשרד הכלכלה אמרו כי הפטור מסימון המחירים על גבי המוצרים הותנה בכך שהמחיר יוצג על גבי המדפים.

לאחר הארכה, הפטור פג ב-18 בנובמבר ומאז רשתות המזון שוב מחויבות להציג מחירים על גבי המוצרים ולא רק על המדפים. בדיקת הרשות להגנת הצרכן מעלה כי יש בתי עסק שהחליטו להמשיך את הפטור בניגוד לחוק.

אלעד מן (צילום: יובל טובול)
אלעד מן מעמותת הצלחה. "תמונה מדאיגה" | צילום: יובל טובול

שאלת הפיקוח על מחירים זכתה לפרק נפרד בדוח שפרסם מבקר המדינה בשבוע שעבר. המבקר תקף בין היתר את הירידה באכיפת הפיקוח על המחירים וציין כי חלה ירידה של יותר מ-90% באכיפת הפיקוח על המחירים וכי גם גובה הקנסות עצמו נמוך. לפי המבקר, סכומי הקנסות המוטלים נמוכים ביחס למותר בחוק ולהכנסות החברות, באופן ש"עלול שלא להרתיע את העוסקים בענף מלהפר את החוק ולהביא לפגיעה בצרכנים".

"התמונה שעולה מנתוני האכיפה - או שמא נכון יותר נכון נתוני אי האכיפה - היא מדאיגה", מסר מן. "הרשות ביצעה מעט פעולות אכיפה וביקורת בתקופה שלאחר פרוץ אירועי הלחימה. ברוב מוחלט של הביקורות נמצאו הפרות שונות – דבר שמבהיר מדוע צריכה אכיפה. דווקא בתקופות כאלה, בהן קיים חשש גדול לניצול המצב ומצוקות הצרכנים, נכון לנקוט פעולות נחושות יותר ולגלות יוזמה. אין ספק כי הנתונים ממחישים את הצורך בחיזוק עצמאות הרשות ומינוי של ממונה קבוע לעמוד בראשה כדי שניתן יהיה לשלול את החשש מהתערבויות בלתי הולמות בעבודתה מחד, ולטייב את פעולותיה המקצועיות מאידך".