גם אחרי מהפכת הסלולר ומחאת הקוטג', נושא יוקר המחיה את תואר הנטל המשמעותי ביותר על אזרחי ישראל. את החיסכון היחסי בהוצאות, יש מי שעושים בשווקים הסיטונאיים ואפילו במכולות הקטנות, שם מתברר לפעמים כי שפת הכיתוב שעל גבי השקית יכולה לחסוך לנו עוד כמה שקלים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מגדלי הירקות מספרים שהעסקים חלשים ושהחורף הוא לא חבר כל כך טוב. כשהם מביאים את הסחורה שלהם לשוק הסיטונאי הם אף פעם לא יודעים בכמה ימכרו אותו ובכמה יסתכם הרווח הכולל ממנו.

"עלות הגידול היא ארבעה שקלים לקילו. תוסיף לזה את הכנת השטח, תיחוח, חומרי הדברה, חוטי הדליה, תשלום לעובדים והשקיה", מספר מרדכי אכרת, מגדל פלפלים מהמושב מגדים, בעודו אורז את הגידולים בדרכו לשוק הסיטונאי בצריפין. מאוחר יותר יגלה אכרת כי סיים את היום בהפסד כשמכר את תוצרו במחיר של 3.70 הקילוגרם, בעוד שהמחיר המומלץ הוא 4.80 שקלים.

בערבית זה יוצא יותר זול. ביסלי
בערבית זה יוצא יותר זול. ביסלי | צילום:

אל תביט בשקית אלא במה שיש בה

על מדפי החטיפים ברשתות השיווק, לא נמצא מוצר ממותג מוכר בפחות מ-4 שקלים לאריזה של 100 גרם. אלא שכאן, מה שעשוי להוזיל עבורנו את המחיר הוא דווקא הכיתוב שעל גבי האריזה.

" אני קונה חטיפים מאחד הסיטונאים במגזר הערבי וחוסך המון בעלויות", מספר הסיטונאי רודי בר יוסף. "שקית ביסלי במשקל 50 גרם באריזה עם כיתוב בערבית עולה לי 1.27 שקלים. אני מוכר אותה בשקל וחצי ומרוויח יפה מאוד".

חישוב פשוט מעלה כי בעוד ששקית ביסלי עם כיתוב בעברית עולה 4.30 שקלים, מחירו של מוצר זהה באריזה עם כיתוב בערבית יעמוד על 2.65 שקלים בלבד.

התייקרות חומרי הגלם משפיעים בסופו של דבר גם על ענף המסעדנות, שם מדווחים בשנים האחרונות על זינוק במחיר המנות בתפריטים.
"במנה הזו הדג עלה לי 27.30 שקלים, הארטישוק עוד 2.5 שקלים, לזה תוסיף את עלות הפטריות, העגבניות, החמאה והיין. ועדיין לא דיברנו על עלויות שכר מנהל המטבח, הטבח והחשבונות כאן", מספר יענקל'ה, בעל מסעדה בת"א.

בעול פערי התיווך נמשיך לשאת אנחנו, הצרכנים. כך לפחות עד שנחליט ש-50 שקלים זה מחיר קצת יקר מדי לסלט ירקות.

הפרק הקודם בסדרת הכתבות: למה הצעצועים יקרים כל כך?

הפרק הראשון: מלחמת היבואנים שמעלה את המחירים