מאז שבה רצועת החוף של סיני לחיק הישראלים, היה נדמה שכלו צרותינו והאלטרנטיבה לחופשה במחיר שפוי כבר כאן, אלא שביקור בגן העדן השכן מגלה פערי מחירים בלתי נתפסים וגישה של המקומייים לפיה הכיס של הישראלי עמוק הרבה יותר.
את סוף השבוע האחרון של חודש יוני החלטנו לבלות בסיני, טרום עונת החופשות ההומה ושנייה לפני חום יולי-אוגוסט. באותו סוף שבוע חגגו המוסלמים את חג הקורבן והמוני מצרים וערבים ישראלים, ניצלו את החופשה לבילוי בחופי חצי האי. כך יצא שבקמפ שלנו, באזור אל מחש, שבין ביר סוויר לראס א-שטן, היינו מיעוט בין זוגות ומשפחות ממצרים, אבל האזור יודע לחבק את כולם, ההנאה הייתה שלמה והתמסרנו בחפץ לב בידיעה שעוד נשוב.
> שימו לב: מחירון מוצרים בסיני
הצעת המחיר הייתה בשקלים וגם התשלום. כבר תקופה שהמצרים מעדיפים את המטבע הישראלי ותולים זאת בשחיקת ערך הלירה המקומית. השקל יציב ומתקבל בבנקים בברכה ולנופשים זה חוסך כאב ראש של המרה. עם זאת, הדבר מרמז על תפיסת המחירים החדשה, אקדח מעשן במערכה הראשונה, אבל זרמנו. מחיר הלינה בקמפ שלנו נע בין 250-300 שקלים לזוג ללילה כולל ארוחת בוקר וערב בחדר עם מזגן – תלוי בלוקיישן, על הים או לא. מבירור ראשוני עלה שזה הטווח הנפוץ היום וכיוון שנסענו עם זוג חברים שביקר ביעד בסוכות האחרון, ידענו שהמחיר עלה מאז, ועדיין, זרמנו.
עליית המחירים הורגשה בכל מקום. נתחיל בדברים הפשוטים שפגשנו בדקה הראשונה בקמפ - בקבוק מים מינרלים (קר), מצרך חיוני לכל הדעות נמכר בסוכות האחרון בשלושה שקלים וכעת בארבעה - עלייה של 33%. נשמע כמו כסף קטן? אולי, אבל במכולת מקומית בקבוק נמכר ב-1.2 שקלים (לא קר), ובמיני מרקט בחוף ב- 1.3 שקלים (קר) - פחות משליש המחיר, וזה לא נגמר שם כי אם תגיעו לאזור דהב או שארם תשלמו על אותו מוצר 60 אגורות בלבד!
נמשיך: מונית לחופי ביר סוויר עד ראס א-שטן (30-50 דקות) גובה 30-40 שקלים לאדם לכיוון. מחיר ליטר דלק עומד על כ-1.1 שקלים כך שאין הלימה בין שני הפרמטרים. ביום בו עזבנו הגיעו שלוש צעירות לקמפ ונדרשו לתשלום מופקע של 200 שקלים. התרגיל המכוער הסתיים במפח נפש, ולאחר מיקוח שילמו פחות ועדיין יותר מדי. הפער העצום והקלות הבלתי נסבלת של שיטת מצליח הפכו לתרבות המקומית וחבל.
"בעלי הקמפים יצרו סוג של קרטל"
מדי ערב בדקנו את הקמפים השכנים, וסחבתי את 'כתבת התיירות' שבי, שמנצלת כל הזדמנות לחקור ולגלות. הסקירה העלתה שמחיר הלינה הממוצע עומד על 240-300 שקלים לזוג על בסיס חצי פנסיון בחדר ממוזג. חושות יעלו פחות, 50-80 שקלים לאדם ללילה ללא ארוחות ו-80-100 שקלים עם ארוחת בוקר. בעלי הקמפים יישרו קו, אולי סוג של קרטל, והתאימו את המחירים לקהל הישראלי שכבר יודע שמצד אחד עושקים אותו ומאידך שהמחיר עדיין זול יחס לארץ ושיש תמורה.
ההפתעה הגיעה מכיוון בלתי צפוי: בכמה קמפים עם רוב מצרי, שאלנו את האורחים המקומיים על התרשמותם ועל המחיר. צעירה נחמדה דיווחה על מחיר של 500 'פאונד' לאדם לחצי פנסיון. בן זוגה מיהר לתקן שמדובר ב-500 לירות מצריות שהן 15 יורו לזוג, ובעברית 60 שקלים בלבד. שמעתם נכון. "בעל הקמפ אמר לנו שיש מחירים שונים בין ישראלים, זרים ומקומיים", המשיכה וסיפרה, ואז והטילה פצצת מצרר נוספת וחידדה את הפואנטה שמקומיים הם מצרים ו-'דוברי ערבית', רומזת לקהל ישראלי מהמגזר.בדקנו את העניין גם בקמפ שלנו וגילינו אפלייה. שני חבר'ה צעירים, אולי סטודנטים, סיפרו ששילמו 750 לירות עבור עסקה זהה שהם 90 שקלים בלבד, כשליש מחיר ממה שאנחנו שילמנו (250 שקלים). הייתכן?
בשיחות עם כמה מהמבקרים האדוקים של סיני, עולה שמאז פתיחת שערי הגבול אחרי הקורונה, המחירים הכפילו את עצמם, מה שלא מנע את זרימת הישראלים דרומה. אבל התדהמה היא שמאז פתיחת קו הטיסות לשארם, מסתבר שבמחיר חדר ממוזג בחוף אפשר לקבל חדר מפואר במלון ולעתים אפילו במחיר זול יותר. אפרופו שארם, אומרים יודעי דבר שגולשים ממצרים שעושים הזמנות באתר בוקינג, משלמים, בתיאום עם החברה, כ-30% פחות מישראלים.
מי "אשם" בעליית המחירים?
רבים מחובבי סיני, המאוגדים בקבוצות פייסבוק עתירות משתתפים, מטוקבקים לא מעט את נושא המחירים, מודעים לעלייה המתמדת – וצודקים. חלקם טוענים שהאשמה בישראלי הממוצע שמוכן לשלם כל מחיר. אם בעל הקמפ מרוויח גם ב-60 שקלים ללילה, למה הוא דורש בעבור אותם תנאים פי שלושה עד פי חמישה? על אף האינפלציה במצרים ועליית המחירים, מדובר במספרים זניחים שאינם מצדיקים את הזינוק הדרמטי שמתגלגל על הישראלים, על אחת כמה וכמה כאשר בעלי הקמפים דורשים אותו בשקלים.
גיא שילה, מנהל קבוצת הפייסבוק הגדולה 'אוהבי סיני' מספר שאינו מופתע. לדבריו מאז שיבת הישראלים לחופי סיני בשנתיים האחרונות, גילו את הקסם גם המצרים ואף הם החלו נוהרים לחופים. "אנחנו לומדים את הנושא כרגע ומנסים לייצר בקבוצה איגוד לצרכנות נבונה. יש לא מעט התארגנויות בנושא וכקבוצה גדולה יש לנו כוח להשפיע כדי שאנשים לא ישלמו מחירים מופקעים". שילה ממליץ לכל מי שנוסע לסיני להיכנס לקבוצה להתעדכן ולהשוות מחירים. בנוסף פועלים מובילי הקבוצה מול משרד החוץ, בעניין מעבר הגבול וזאת כדי למנוע התנהלות לא ראויה. חשוב לציין גם שבזכות פעילותו ופנייה לערכאות, נפתח מעבר הגבול מחדש 24/7.
אז מה עושים עם זה? ההמלצה הטבעית ביותר היא להתמקח. לטעון שהמחיר גבוה ואפילו לציין את המחיר שאתם מוכנים לשלם. ברגע שבעלי הקמפים יקבלו עשרות הודעות שכאלה, אולי ייפול האסימון. מאז הקורונה הישראלים הם הקהל העיקרי שבעלי הקמפים נשענים עליו. התיירות הבינלאומית התפוגגה ונותרה רק פרה אחת זמינה לחליבה - אנחנו. כאמור אפשר לחסוך עשרות שקלים אם קונים מים במכולת מקומית, חפשו מיני מרקט בקרבת מקום. אם הזמנתם מהמטבח בקמפ 'אקסטרות' – רשמו הכל! גם מאתנו וגם ממכרים אחרים ששהו באזור בעת האחרונה, דרשו מחירים מדומיינים בעליל עבור התוספות, בסגנון של 'יאללה תביא מאה שקל". הם לא ממש בודקים וגם לא בטוח שרושמים במדויק, אבל כשבאים עם רשימה מסודרת מגלים שהסכום נמוך פי שלושה עד פי ארבעה. שיטת מצליח כבר אמרנו?
תגובת בוקינג לטענה שיש מחירים שונים בהזמנות באתר: "שותפי האירוח שלנו הם שקובעים ושולטים שליטה מלאה במחירי החדרים שהם מציעים, והם גם מבינים היטב שמחירים טובים וגמישות רבה עומדים לרוב בראש סדרי העדיפויות של המטיילים. תמחור הוא דבר דינמי ביותר, ובדומה לתחומים רבים אחרים, יכול להיות מושפע ממספר גורמים שונים, אך חשוב להבהיר ש-Booking.com אינה קובעת את המחירים המפורטים בפלטפורמה שלנו.