חבילות ההתחייבות לחברות, ובעיקר קנסות היציאה מהן, הפכו לאחרונה למכת מדינה. הצרכן בישראל כבול לספקית האינטרנט, לשירותי טלוויזיה, לחדר הכושר, לשירותי רפואה דחופה ואפילו לבר המים הביתי. לצד תשלום חודשי קבוע, ברוב המסלולים אנחנו מחויבים לתקופה של 12-36 חודשים.

במועצה לצרכנות מתקבלות מאות תלונות מדי חודש. בתחום מכוני הכושר נוגעות 85% מהן לסירוב לסיים את ההתקשרות טרם תום התקופה. גם ספקיות האינטרנט מככבות: 46% מהתלונות נוגעות לסירוב להפסיק לחייב צרכנים שמבקשים להתנתק. 32% מהתלונות מתייחסות לאי-מסירת חוזה וגילוי עניין ההתחייבות לשנה.

מה עשה המחוקק למען הצרכן?

המחוקקים בישראל מנסים לעיתים לרסן את זמן ההתחייבות שהחברות דורשות, אך החברות מוצאות דרכים יצירתיות לכבול את הצרכן. לפני כשנתיים משרד התקשורת הפחית את חסם ההתחייבות בענף הסלולר לתקופה של 18 חודשים, אך אלו פשוט כובלות את הצרכן עם פריסת תשלומים על מכשירי הטלפון ל-36 חודשים.

תיקון החוק להגנת הצרכן לפני כשנתיים פתר את סוגיית ההתחייבות (למעט עסקאות מול חברות הגז). הצרכן יכול לבטל עסקה שסגר לתקופה קצובה או בלתי קצובה לאחר שהודיע לספק ועל הספק ליידע ולפרסם את קנס היציאה. הבעיה היא שאין היום הגבלה על גובה הקנס שרשאית החברה להטיל על מי שבחר לסיים עימה את עסקיו.

משרד התמ"ת נרתם למצוקת הקשישים ולאבסורד של חברות לשירותי רפואה שמחייבות עסקאות ארוכות טווח. המשרד מקדם הצעת חוק שתסדיר זכויות של אוכלוסיות מוחלשות באמצעות הבהרת תנאי העסקה בטופס גילוי נפרד, "כבילת" הצרכן למשך שנה אחת מקסימום עם אופציות להארכת התקופה לפרקי זמן של חצי שנה וזכות ביטול בתוך 30 יום מיום החתימה, ביטול אוטומטי של החוזה עם פטירת הצרכן או עקב מעבר לדיור מוגן. נכון להיום, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה.

פעמים רבות, צרכנים מגלים שחברה החלה לחייב אותם בסכום גבוה יותר שמנקבע בחוזה עימם. כשמבררים את פשר הקפיצה בחיוב, מתברר כי החוזה עם החברה תם והיא פשוט חידשה אותו בתנאיה שלה. חשוב לדעת שבינואר 2009 נקבע כי על בית העסק לקבל אישור והסכמה מראש מהצרכן לחידוש ההסכם ולתנאיו. וחידוש אוטומטי של חוזה אינו חוקי.

טלוויזיה: קנס יציאה מ-HOT יכול להגיע ל-3,000 שקלים

"לא היו פעולות חריגות והפרטים לא נחשפו", אילוסטרצי (צילום: חדשות 2)
שירות לקוחות? לא בדיוק שירות ללקוחות | צילום: חדשות 2

HOT ו-yes מציעות, בעיקר לשם הפרוטוקול, מסלולים ללא התחייבות - אך אלה יקרים בשיעורים ניכרים ממסלולי ההתחייבות.

מסלול טריפל של HOT מגה הכולל 6 חבילות תוכן, קו טלפון במסלול דבר אקסטרה (תשלום קבוע ובנק דקות) ותשתית אינטרנט עד 12 מגה, יעלה 300 שקל לחודש במסלול ההתחייבות ל-36 חודשים.

קנס היציאה שהחברה קבעה פשוט מגוחך גם בקרב חברות התקשורת, משום שהוא הולך ועולה ככל שקרב מועד סיום העסקה, כך שהקנס עשוי להגיע לסכום נצלני של 3,000 שקל. המחיר לחבילה זהה ללא התחייבות יכול להגיע ל-500 שקל לפחות.

ב-yes נעים קנסות היציאה במסלולי התחייבות מ-400 עד 1,000 שקל.

אינטרנט: לא התחייבתם? תשלמו פי שניים ויותר

אינטרס המשווקים במסלולי ההתחייבות הוא ברור. כדי להוכיח כי אינם פועלים לרעת הצרכן, מוצעים מסלולים ללא התחייבות, אלה כמובן כוללים דמי מנוי גבוהים יותר ואטרקטיביים פחות, המוצעים בדרך-כלל רק לדרישת צרכנים.

על-פי נתוני אתר "כמהזה?", מסלול לספקית אינטרנט במהירות 2.5 מגה, ללא התחייבות, עולה 75 שקל בחודש בבזק בינלאומי - לעומת ממוצע של 30 שקל בהתחייבות לשנה. ב-012 סמייל המחיר ללא התחייבות הוא 65 שקל לחודש, בעוד שהמתחייבים לשנה וחצי ישלמו כ-37 שקל בחודש.

בישראל הצרכן כבול גם לבר המים שלו

אפילו במים תקבלו קנסות (צילום: נביעות)
אפילו במים תקבלו קנסות | צילום: נביעות

אפילו רכישת בר מים בחברות מי עדן ונביעות מצריכה התחייבות, כאשר מי עדן מחמירה יותר ודורשת התחייבות ללא פחות משנה וחצי, עם קנס של 200 שקל או במילים אחרות - מחיר שווה ערך לעוד חודשיים של מנוי.

נביעות מציעה מסלול של 12חודשים במחיר מבצע עדכני של 85 שקל (במקום 114 שקל) עבור מתקן מעוצב חדיש ו-2 כדים (כל כד נוסף ב-27-29 שקל). במקרה של ביטול, קנס היציאה המכונה "החזר דמי הובלה" הוא 120 שקל. במי עדן, במסלולים ל-18 חודשים, מלווים בקנס יציאה המכונה "החזר דמי התקנה" של 200 שקל, משלמים 89 שקל עבור מתקן חמים/קרים ו-2 כדים (כד נוסף ב-32 שקל).

תגובות: " קנס היציאה בסלולר יוחלף בתשלום סמלי"

השבוע הכריז משרד התקשורת על הרפורמה להרחבת התחרות בתחום הסלולר, לפיה את קנסות היציאה הדרקוניים יחליף "תשלום סמלי" שניתן לפרוע בעסקת תשלומים - מה שעשוי לקדם את מהות התחרות בין השחקנים בענף. לצד הכוונות הפרו-צרכניות, נדמה כי מהלכים חותכים יותר, בהם למשל יופסקו לאלתר קנסות העתק שגובה HOT, יהוו סממן אמיתי לאינטרס שכל מטרתו היא טובת הצרכן.

לזכותה של ח"כ אורית נוקד נזקפים מספר חוקים הבאים להקשות על התנהלות החברות מול הצרכן, בהם חוק עסקה קצובה, הקובע כי לא ניתן להמשיך חוזה ללא הסכמת הצרכן, ותיקון לחוק הגנת הצרכן המאפשר ביטול עסקאות (בהם שירותי טלוויזיה ואינטרנט) במהלך 14 ימים.

לעניין קנסות היציאה הכובלים את הצרכן מדגישה נוקד כי יחד עם משרד התקשורת נעשים מהלכים להקטנת קנסות היציאה, וכי חברות צריכות להפנים כי שירות טוב ומסלולים משתלמים ייטעו את תחושת האמון בקרב הלקוח על פני כליאתם תחת קנסות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק