בעוד שרבים מאתנו נאלצים לבזבז את זמננו היקר כמעט מדי יום בהמתנה לשירותים ציבוריים שונים שלהם אנו זכאים, יש מי שתמורת לא מעט כסף נהנים מאותם השירותים כלקוחות VIP בחסותה של לא אחרת מאשר המדינה. רשימת השירותים שבהם מתבצעת האפליה החברתית-כלכלית היא ארוכה, והפערים ברמת איכות השירות כמעט בלתי נתפסים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הנתיב המהיר" המוביל לתל אביב, נועד בעיקר כדי לשמש את התחבורה הציבורית בגישה מהירה אל פאתי העיר. אבל המדינה החליטה להרחיב את זכות השימוש במסלול האקספרס גם עבור כל מי שמוכן לשלם עבור 15 דקות קצרות של נסיעה קצת יותר מ-90 שקלים, כדי לחסוך לעצמו 50 דקות של המתנה בפקק.
מסלול עוקף פקקים קיים גם בנתב"ג, שם מתחת לאף של כולנו פועלות חברות פרטיות בעידוד המדינה כדי לספק שירותי VIP ייחודיים לנוסעים בעלי ממון, תוך ניצול התשתית הציבורית שאמורה לשרת את כולנו בנמל התעופה. כך בעוד שאנו עומדים שעות בתור לצ'ק אין, מי ששוכר את שירותי החברה לא מחויב אפילו לראות את שדה התעופה. צוות אישי, מקצועי ומיומן דואג לכל צרכיו עד לטיסה, משלב המזוודות ועד להסעתו עד לפתח המטוס. שירות לקיצור תורים ניתן להזמין גם בעלות של כ-400 שקלים.
גם את שירות חידוש הדרכונים בנתב"ג יש מי שמנצל לרעה, ומעדיף לשלם את העלות המופקעת הכרוכה בהליך (כ-1,120 שקלים) כדי לחסוך את התורים האינסופיים במשרד הפנים. .
מסלולים דומים ניתן למצוא כיום גם בענף הבנקאות הפרטית המתרחב, עבור אנשי האלפיון העליון, וכן בענף הרפואה הפרטית, המשתמשת לעתים קרובות בתשתיות בתי החולים הציבוריים שנועדו לשרת את כולנו.
מי שיכולים להרשות לעצמם שירותי פרימיום כאלה ואחרים, טוענים לצרות עין ואומרים כי התחושה הציבורית כיום היא שזה לא בסדר להיות עשיר. בפועל, מי שנוהג שלא בסדר זו המדינה, שמנציחה את חוסר השוויון ומאפשרת לרכוש שירותים ציבוריים בכסף. וכל עוד המדינה מאפשרת, תמיד יש מי שיקנה.
בהכנת הכתבה השתתפה לי נעים.