שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ופקידי משרדו מנהלים בשעות האחרונות דיונים במטרה להביא את השינויים בתקציב 2023 לאישור הממשלה כבר ביום ראשון. ל-N12 נודע כי אנשי האוצר נדהמו מהיקף הכספים הקואליציוניים שסמוטריץ' מבקש להכניס בתקציב המתוקן.
• המסר העבה ששולח הכלכלן הראשי באוצר לשר סמוטריץ'
• סאגת הכספים הקואליציוניים: שר האוצר בראיון נוקב
• בנק ישראל לסמוטריץ': בלום כבר עכשיו כספים קואליציוניים ל-2024
• "זה ישראבלוף": החוקר שטוען שהתוכנית של סמוטריץ' לא חוקית
• המחיר הכלכלי של המלחמה: כמיליארד שקלים ביום
כך מבקש בין היתר סמוטריץ' להכניס לתקציב עוד מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי, עוד 100 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות, 40 מיליון שקל לתקצוב רשויות ביהודה ושומרון וכן 50 מיליון שקל ל"זהות יהודית". ההחלטה אם סעיפים תקציביים אלו אכן ייכללו בתקציב 2023 שיובא לממשלה עדיין לא סופית ומנהלים לגביהם דיונים.
בהמשך היום צפוי שר האוצר להיפגש עם נציגי סיעת המחנה הממלכתי, שבינתיים מביעים התנגדות להיקף הגדול של הכספים הקואליציוניים שנשארו בתקציב 2023. הלחץ לאישור השינויים בתקציב 2023 גדול, והמטרה היא לסיים עימו מהר ככל האפשר כדי שבאוצר יוכלו להתפנות לעיסוק בתקציב 2024.
לפי מסמך שהפיץ סמוטריץ' לפני שבועיים, בכוונתו לממן את ההוצאות האזרחיות של המלחמה ב-13.4 מיליארד שקל עד סוף 2023, שרובם יגיעו מהגדלת התקציב - כלומר העמקת החוב של המדינה. במסמך התגאה סמוטריץ' בכך שהורה על קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים. בפועל, הקיצוץ קטן בהרבה.
פקידי האוצר טענו שאפשר להסיט 7.9 מיליארד מהכספים הקואליציוניים שהוקצו ל-2023-2024 וטרם נוצלו. סמוטריץ' סרב להתייחס לכספים הקואליציוניים שסומנו עבור 2024, והתמקד ב-2.5 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים שעדיין לא מומשו עבור 2023. סמוטריץ' הסכים לקצץ מכספים אלו 1.6 מיליארד שקל, אך טרם פירט מה יהיו הסעיפים שמהם יגיע הסכום הזה.
היום פרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר סקירה מעודכנת המורידה את תחזית הצמיחה למשק ב-2023 ל-2%. הסקירה כוללת מספר תרחישים ל-2024, כשתרחיש הבסיס שלהם הוא צמיחה של 1.6%. בנוסף הוצגו "תרחיש התאוששות מהירה", על בסיסו הצמיחה הצפויה ב-2024 היא 2.2%. בתרחיש הפסימי של "התאוששות איטית" צפויה צמיחה של 0.2% בלבד בשנה הבאה.
לתרחישי הצמיחה של אגף הכלכלן הראשי באוצר חשיבות לקראת דיוני הממשלה הצפויים בנושא עדכון תקציבי המדינה לשנים 2023-2024. בין היתר נכתב בסקירה כי "להחלטות הממשלה והכנסת שישתקפו בעדכון הצפוי של התקציב לשנת 2024 ובכלל זה המצרפים הפיסקליים, אימוץ רפורמות מבניות והקצאה מחדש של מקורות, צפויה השפעה גבוהה על אמון המשקיעים" - מה שאפשר לפרש כרמז לגבי עמדת האגף בנוגע לשימוש הנכון בכספים שהוקצו למימוש ההסכמים הקואליציוניים.
בשבועות האחרונים גברו הקולות שקראו לממשלה ובמיוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' לצמצם ככל האפשר את היקף הכספים הקואליציוניים. בשבוע שעבר הצטרף גם בנק ישראל לקריאות. במסמך שכותרתו "התייחסות לסוגיות פיסקליות והתאמות בתקציב 2023 בגין מלחמת 'חרבות ברזל'" הציעו כלכלני חטיבת המסחר של הבנק מספר המלצות להתאמות בתקציב שמהוות ביקורת ישירה על תוכנית שר האוצר, שאף זכתה לגיבוי ראש הממשלה נתניהו.
"תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, הבוחנים את ההתפתחויות במשק ובכללם התקציב. על כן יש לאזן בין ההכרח להקצות תקציבים גדולים להתמודדות עם המצב הביטחוני לבין ההכרח לשדר אחריות פיסקאלית. אמצעי חשוב להבטיח איזון זה הוא שינוי מתחייב בסדרי העדיפויות בתקציב, תוך הימנעות מהוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות", מסר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר.
בשורה התחתונה, ההתאמות שעליהן המליץ בנק ישראל תוקפות באופן ישיר את היקף הקיצוץ התקציבי שמציע שר האוצר - וקוראות לעצירה מיידית של העברת התקציבים הכרוכים בהסכמים הקואליציוניים גם ל-2024. "כיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי", כתבו כלכלני בנק ישראל.