לראשונה ב-20 שנים - האירו משתווה לדולר: בעוד שהשקל מצליח לשמור על רמה מסוימת אל מול התחזקות הדולר, האירו מתרסק. היום (שני) הגיע האירו לשווי של 1 דולר - לראשונה מאז 2002. כעת, דולר אחד שווה 3.5 שקלים, ושער האירו כמעט זהה ועומד על 3.51. הפעם האחרונה שהאירו ירד מתחת לדולר הייתה במשבר הדוט.קום בתחילת שנות ה-2000. במשך שנתיים, עד להתאוששות הכלכלה העולמית, האירו נע מתחת לדולר וחזר לעצמו בסוף 2002. מאז ועד היום הוא שמר על שווי גבוה מהדולר, אז מה הסיבה לפיחות האחרון, האם זה סימן למשבר ולמה לא נראה שהמגמה הולכת להתהפך?
התנודות האחרונות בשערי החליפין הן תוצאה של המצב הכלכלי העולמי: האינפלציה הגבוהה גוררת העלאות ריבית במדינות מסוימות (למשל ארה"ב, וגם פה בישראל), מה שגורם למשקיעים להגדיל את הביקוש למטבעות הללו כדי להנות מהריבית הגבוהה על ההשקעות והפקדונות. ביקוש גבוה למטבע מעלה את מחירו, כלומר את שער החליפין שלו ביחס למטבעות אחרים שהריביות עליהם נמוכות יותר.
בזמן שארה"ב העלתה ריבית 3 פעמים לטווח שבין 1.5% ל-1.75%, בבנק המרכזי האירופאי עדיין ממתינים והריבית שם עומדת על 0. זו ריבית נמוכה באופן חריג, שלא תואמת את רמות האינפלציה הגבוהות באיחוד האירופי, שהגיעו החודש ל-8.6%. העובדה שהריבית על האירו נמוכה כל כך, הופכת אותו למטבע לא אטרקטיבי עבור משקיעים ומחלישה אותו מול סל המטבעות.
הפערים בתוך אירופה מגבילים את הבנק המרכזי
מה שמגביר עוד יותר את התרחקות המשקיעים מהאירו זו העובדה שגם בעתיד הקרוב אין צפי להעלאה חדה של הריבית באיחוד. הסיבה לכך נעוצה בפערים הכלכליים בין המדינות באיחוד האירופי:
המשקיעים מסתכלים על פער התשואה לאג"ח ממשלתי בין גרמניה (הכלכלה החזקה באירופה) לבין איטליה או יוון (כלכלות חלשות יותר). התשואה לאג"ח היא ביטוי לאמונה של המשקיעים ביכולת החזר החוב של הממשלה וביציבות הפיננסית של המדינה. ככל שיכולת ההחזר נדמית כנמוכה יותר, כך המשקיעים ירצו תשואה גבוהה יותר עבור האג"ח שהם רוכשים, כלומר על ההלוואות שהם נותנים לממשלה - כפיצוי על הסיכון. ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך ממשלות מתקשות יותר לגייס כסף ולהחזיר את החוב שלהן.
כבר היום התשואה לאג"ח ל-10 שנים באיטליה גבוהה בכ-2% מהתשואה לאג"ח מקביל בגרמניה. כלומר כבר היום מדינות כמו איטליה ויוון מתקשות לגייס חוב יותר ממדינות אחרות באיחוד. על כן, אם הבנק האירופי יחליט להעלות את הריבית באיחוד, תהיה לכך השפעה משמעותית יותר על היכולת של מדינות אלה לממן את הפעילות שלהן. החשש לפגוע ביכולת גיוס החוב של המדינות החלשות באיחוד ממתן את המדיניות של הבנק המרכזי באירופה ומונע ממנו להעלות את הריבית באגרסיביות כנדרש. לא רק זה, פערי תשואות גבוהים היו אחד הסימנים המקדימים למשבר החובות באירופה ב-2011. חשש ממשבר חוב כזה ביבשת עלול לגרום לבנק המרכזי באירופה לדחות ולמתן עוד יותר את העלאת הריבית.
העובדה שבאירופה לא צופים העלאות ריבית שיתקרבו לקצב האמריקני, הבריטי או אפילו הישראלי, מחלישה את האירו. הפיחות של האירו מוביל לעליות מחירים של מוצרים שמיובאים לאירופה, כלומר מגביר את לחצי האינפלציה, הגבוהים ממילא באיחוד. על מנת להתמודד עם האינפלציה, לבנק האירופאי לא תהיה ברירה אלא להעלות את הריבית, גם אם לא בקצב הנדרש. ביוני הבהירה כריסטין לגארד, נשיאת הבנק האירופאי, שתעלה את הריבית לרמה של 0.25% בהחלטה הקרובה בעוד 10 ימים, ותבצע העלאה נוספת בשיעור זהה בספטמבר.
איך זה משפיע עלינו?
כדי להבין את ההשפעה של התנודות באירו על הצרכן הישראלי צריך להסתכל על שער האירו-שקל. בשנה האחרונה נחלש האירו מול השקל ושוויו ירד מ-3.9 ל-3.5 שקלים. רק בחודש האחרון צנח האירו ב-4% מול השקל. לישראלים כצרכנים מדובר בהתפתחות חיובית: כשעל כל אירו משלמים פחות שקלים שווה מאוד לשלם על דברים באירו. כך יצא שבשיא הקיץ החופשות באירופה הופכות לזולות יותר, וכך גם המוצרים המיובאים מגוש היורו.
עם זאת, חשוב לשים לב שהפיחות באירו מגיע במקביל להתחזקות משמעותית של הדולר מול השקל, מ-3.09 שקל לדולר בנובמבר אשתקד ל-3.5 שקלים היום. לתנודות האלה השלכות הפוכות: הייבוא בדולרים מתייקר ומגביר את ההתייקרויות בארץ.