שער הדולר צנח אמש (שני) בצורה החדה ביותר ב-25 השנים האחרונות והגיע ל-3.08 שקלים. שעות מעטות לאחר מכן עלה שוב ומאז הוא נמצא באזור 3.10 שקלים לדולר. ההשערה הרווחת בשוק היא שבנק ישראל התערב ורכש דולרים כדי למתן את הירידות. מה המשמעות של רכישת דולרים, האם זה פתרון שיוכל להחזיק את השקל יציב, ולמה בכלל צריך להתערב בשוק?

הדבר הראשון שצריך להבין זה ששקל חזק לא פוגע מיד בכולם. ליבואנים ולצרכנים למשל, שקל חזק עושה רק טוב בטווח הקצר, שכן כל המוצרים שרוכשים בחו"ל הופכים לזולים יותר. הפגיעה הישירה היא ברווחים של היצואנים, שמשלמים על העובדים ועל המוצרים פה בארץ בשקלים, אבל מרוויחים בדולרים.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
בנק ישראל ממשיך לרכוש דולרים, לא בטוח שזו המדיניות הנכונה. הנגיד ירון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

החשש של מדינת ישראל אם כך הוא לאו דווקא בטווח הקצר, אלא בטווח הארוך. פגיעה מתמשכת בענפי היצוא עלולה לשחוק אותם ולהקטין את ההשקעות בהם, מה שבסופו של דבר עלול לפגוע בצמיחה של ישראל ובמשק כולו. אם ניקח את ההיי-טק כדוגמה לענף מייצא: העובדים מקבלים משכורות גבוהות מאוד בשקלים בזמן שההכנסות של החברות מגיעות בדולרים, מה שפוגע בשורת הרווח שלהן. שחיקה מתמשכת של הענף עלולה להוביל ליציאה של חברות מישראל, ובכך לפגוע באופן ניכר בצמיחה של ישראל כולה, במשכורות העובדים, בשיעורי התעסוקה ועוד.

האם שחיקה של הדולר בהכרח תקטין את ההשקעות בענפי היצוא? פרופ' עומר מואב, מרצה בבית ספר טיומקין לכלכלה, אוניברסיטת רייכמן, טוען שזה בכלל לא בטוח. "ראינו תקופות שהשקל היה מאוד חזק אבל הייצוא המשיך לצמוח", הוא מסביר. "ובכל מקרה חשוב להבין שהשקל החזק הוא דבר ראשון התוצאה של הייצוא החזק. ישראל מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת, ומשם גם יבוא הפתרון".

הפתרון האמיתי בכלל נמצא בתקציב

בינתיים מה שעושים בישראל כדי לעצור את התחזקות השקל היא רכישה של דולרים על ידי בנק ישראל. מדיניות רכישת המט"ח (מטבע חוץ) נמשכה מחודש ינואר והסתיימה אתמול, ובמסגרתה נרכשו יותר מ-30 מיליארד דולר. עם זאת, בנק ישראל הבהיר שהדבר לא יעצור מבעדו לרכוש דולרים נוספים, כפי שעשה כנראה אתמול כדי לעצור את התחזקות השקל.

"ההתערבות של בנק ישראל יכולה להשפיע במידה מסוימת, אבל היא מאוד יקרה ולא ברור למה היא מוצדקת", טוען פרופ' מואב. "המשמעות שלה היא שציבור הצרכנים בישראל מסבסד את ענפי הייצוא בצורה עקומה ולא שקופה, דרך שער החליפין. והיא במיוחד עקומה כי מה שהבנק עושה זה שהוא מייקר את הייבוא, בזמן שהפתרון הוא בכלל יותר ייבוא".

פרופ' מואב מסביר שמשום שהבעיה היא שבישראל יש הרבה יותר יצוא מיבוא, הפתרון היחיד להתחזקות השקל באופן יסודי הוא לאפשר הרבה יותר יבוא: לשחרר מכסים, לבטל מכסות ולהקל את הרגולציה שמונעת ממוצרים מיובאים להגיע לפה. באופן מפתיע, דווקא הפתרון הזה קיים ואפילו החל לצאת לפועל עם רפורמת היבוא הענקית שאושרה בתקציב. האם זה מספיק? את זה נגלה בחודשים הבאים.