סקירה מקיפה שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאמתת את התחושה הרווחת בציבור, לפיה איכות החיים נפגעה קשות בשנת 2020 ובתחומים מגוונים. מצבם הכלכלי של הישראלים הורע השנה והם חשו יותר דיכאון, חולי ובדידות לעומת 2019. עוד עולה כי במקביל להתפשטות המגפה בארץ והעלייה בתמותה, צנחה רמות האמון של הישראלים בממשלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפי הלמ"ס, יותר מ-20% מהאוכלוסייה העובדת בישראל, 871 אלף איש, הייתה מושבתת מעבודה באוקטובר. רובם המכריע, כ-670 אלף איש, היו מובטלים מעבודה מסיבות הקשורות ישירות לקורונה.
במסגרת סקר ה"חוסן האזרחי" שערכה הלשכה בחודש שעבר, דיווחו 42.2% מהנשאלים שמצבם הכלכלי החמיר או החמיר מאוד בשנה האחרונה. 54.7% דיווחו שמצבם הכלכלי לא השתנה. עוד העריכו 18.3% מהנסקרים שמצבם ישתפר בשנת 2021, אך 19.7% צופים שמצבם רק יחמיר.
"רמת החיים החומרית נפגעה קשות בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020 בעקבות משבר הקורונה", כותבים עורכי הסקירה. פגיעה זו באה לידי ביטוי בירידה של כמעט 10% בצריכה לנפש, כלומר הוצאות משקי הבית על מוצרים ושירותים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
ירידה רצופה בשני הרבעונים הראשונים של השנה בצריכה לנפש החזירה אותה עשור שלם אחורה, לרמה הדומה לזו שנמדדה במהלך שנת 2010. ברבעון השלישי השנה, עם שוך הגל הראשון של התחלואה, נרשמה התאוששות בצריכה לנפש, אך למרות העלייה החדה, היא נשארה ברמה נמוכה יחסית לעומת השנה הקודמת, ודומה לזו שנמצאה במהלך 2015.
פגיעת משבר הקורונה ברמת החיים החומרית בישראל הייתה גדולה לעומת רוב מדינות ה-OECD – כך עולה מנתוני ההשוואה הבין-לאומית שמובאים בדו"ח. ההוצאה לצריכה פרטית על בסיס שווי כוח הקנייה ירדה ב-10.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בהשוואה לירידה של כ-4% בארצות הברית, קוריאה, שבדיה ופינלנד שמובילות את המדד. עם זאת, בצ'ילה, ספרד ובריטניה נרשמה פגיעה בצריכה פרטית גבוהה מזו של ישראל.
הפגיעה בתוצר הישראלי הייתה דווקא נמוכה מהממוצע ב-OECD, בין היתר בזכות עמידתו האיתנה של ענף ההייטק לאורך המשבר. התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) בישראל ירד ב-4.6% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020. בהשוואה בין-לאומית על בסיס שווי כוח הקנייה במונחים ריאליים, התמ"ג הישראלי ירד ב-3% לעומת ירידה של 11.5%-3.1% במרבית המדינות האחרות בארגון. יש לציין כי בנורווגיה וקוריאה נרשמה פגיעה נמוכה יותר בפעילות כלכלית מזו של ישראל.
מאמינים למערכת הבריאות - ולא לפוליטיקאים
התמותה בישראל בתקופת הקורונה, מסוף מרץ ועד סוף אוקטובר, הייתה גבוהה ב-10.7% מתחזית התמותה שנערכה לפני המגפה – ו-2,648 יותר מתים מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת 2020 ועד לסוף אוקטובר, מתו בישראל 40,377 תושבים.
בגרף המצורף ניתן לראות כיצד התמותה העודפת זינקה בעקביות לאורך תקופת הגל השני. היא הגיעה לשיאה בחודש אוקטובר האחרון שמובא בסקירה, שבו מספר המתים בישראל היה יותר מכפול בהשוואה לנתוני השנה שעברה.
אמון הציבור בממשלה צנח ביחס הפוך לזינוק בתחלואה, ובפרט בגל השני שהכה בישראל קשה יותר מהגל הראשון. הממשלה נכנסה אל משבר הקורונה כשהיא מצויה במשבר פוליטי וזוכה לרמת אמון נמוכה ממילא, של 41% בלבד מהאוכלוסייה הבוגרת. אמון הציבור ירד במקצת ל-39-38% בחודשים הראשונים של המשבר, אבל צנח דרמטית ל-22% עד יולי, ונותר ברמתו הנמוכה גם נכון לנובמבר.
הציבור מאמין למערכת הבריאות הרבה יותר מאשר לפוליטיקאים. 78.4% מהנסקרים נתנו אמון בטיפול מערכת הבריאות במשבר הקורונה.
הסקרים בדקו גם את ההערכה העצמית של בריאות הנשאלים. הישראלים מרגישים בריאים ו-90% השיבו שמצבם טוב או טוב מאוד. אולם, הנתונים יורדים משמעותית עם הגיל, וניכר שהקורונה השפיעה בעיקר על תחושת הבריאות של האוכלוסייה המבוגרת. בשנת 2019 דיווחו 57.5% מבני ה-65 ומעלה שהם בריאים. בחודש שעבר העריכו 28.6% מהמבוגרים את מצב בריאותם כ"לא טוב" או "לא טוב בכלל", לעומת 23.5% באפריל האחרון.