התשובות הגיעו: לאחר שנים שבו עמד קבר בודד בהר הרצל שבירושלים ונשא את השם "ישראל מיר", התברר כעת כי מדובר בחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע - יעקב מאמאן. בשנים האחרונות בצה"ל ניהלו חקירה בשיתוף משפחתו של מאמאן, לאחר שלא נמצא אף מסמך על הימצאותו של אדם בשם "ישראל מיר" במסמכי המדינה וצה"ל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אתמול עודכנה המשפחה בידיעה המשמחת, שלפיה חוקרי המכון לרפואה משפטית בישראל הגיעו למסקנה כי הדנ"א של העצמות שבקבר תואם לזה של אחיו של החלל יעקב מאמאן. הבדיקות הצליחו רגע לפני שבצה"ל התכוונו לבצע את הבדיקה בארה"ב. בעקבות הגילוי, יירד מספר הנעדרים שמקום קבורתם לא נודע בצה"ל, ייערך טקס הלוויה מחודש ותוצב מצבה חדשה על הקבר. על הסיפור דווח החודש בכתבה בתכניתנו "אולפן שישי".
הגילוי החל לפני שמונה שנים - אז נתקל בקבר של מיר במקרה מדריך הטיולים אלידע בר-שאול ומאז הוא חיפש, כמעט באובססיביות, את סיפור החיים מאחורי "ישראל מיר" - החלל האבוד לכאורה מקרבות תש"ח. "הלכתי אל הכתבים ומצאתי שבעצם נתקלנו בשם הזה", סיפר אלידע. "מישהו הזכיר שהוא היה חייל בין החיילים שמלמל משהו לפני מותו. חלקם אומרים שמלמל ביידיש או בפולנית את המספר שהיה על ידו. אחרים אמרו שאולי מלמל 'שמע ישראל' וכך דבק בו השם".
הסיפור המסתורי התנחל בלבבות המדריכים בהר הרצל. בכל סיור התעכבו גם על הקבר שהפך לאגדה: שירים נכתבו לניצול השואה שנשכח, ונרות נשמה הודלקו לאוד המעשן שנפל בקרב על הדרך לירושלים. החלקה התמלאה מבקרים שראו עצמם משפחה במקום זו שלא שרדה, אבל החידה של מיר ישראל - זו רק התגברה, עד שמורה לשל"ח החליט לפנות ליחידה לאיתור נעדרים בצה"ל.
"השם ישראל מיר לא הופיע בשום מקום"
"הגענו לארכיון צה"ל ופתחנו את התיק של 'מיר ישראל'. ראינו שהפרטים החסרים על הקבר עצמו הם פרטים שחסרים גם בתיק. עברנו על כל רשימת חיילי הגדוד, לראות אם הוא התגייס" סיפר לפני הגילוי סא"ל גבי אלמשעלי, ראש ענף איתור נעדרים. "הלכנו לגנזך המדינה לראות אם נולד ואם יש תעודת לידה. בדקנו אם עלה ארצה. השם מיר ישראל לא מופיע בשום מקום, אבל מה שיש לנו אצלו זה את הרשומת הרפואית שלו. הרופא שבדק את הגופה שהייתה מונחת לפניו כתב שנפגע מפגז בבטן".
למעשה, עד שהגיעו למסמך של הרופא הצבאי, לא התקיים שום מסמך שהכיר רשמית בכך שקיים אדם שנקרא "ישראל מיר". ובכל זאת, בין הדפים המצהיבים בתיק הדל של "ישראל מיר", הסתתר עוד רמז אחד. פתק קטן, בלי תאריך ובלי חתימה, רק שתי שורות ושם אחר: "תראה מאמאן יעקב, שנעדר מאותו יום".
יעקב מאמאן נולד בפס שבמרוקו ב-1928, שביעי מבין עשרה ילדים. בגיל 18 הצטרף לבני יהודה וניסה לעלות ארצה. הוא צעד ברגל לאלג'יר, עלה לאוניית מעפילים שנתפסה על ידי הבריטים ונשלח למחנה מעצר בקפריסין. בערב הכרזת המדינה הגיע לארץ, גויס מיד לפלמ"ח ונשלח לתגבר את חטיבת הראל. יום לאחר הגעתו הופגזה מפקדת החטיבה במעלה החמישה ויעקב נפצע קשה בבטנו. למשפחתו נמסר שהוא מת מפצעיו ושמקום קבורתו לא נודע.
כך חלפו להן 63 שנים, עד שלפני שנתיים, בערב יום הזיכרון, נתקל עמי מאמאן, אחיו של יעקב, בכתבה על ההצלחות של יחידת איתור הנעדרים בצה"ל בזיהוי נופלים מקרבות תש"ח. יחד עם אשתו ניסחו מכתב ובו ביקשו מהיחידה לעזור להם לסגור מעגל ולהביא את יעקב לקבורה בישראל. הם רק לא ידעו שהפנייה שלהם התקבלה בדיוק יומיים לפני הדיון שייערך שם כדי לבחון את הקשר בין ישראל מיר ליעקב מאמאן.
עמי האח הספיק לתת דגימת דם
"עם כל מה שנדמה לנו על 48, אפשר לציין את חטיבת הראל בזכות דיווחים שלה, כי רשום לנו בדיוק מי נפצע באותו יום, מי נפצע קשה באותו יום. מי שנפצע קשה באותו יום זה מאמאן יעקב", אמר סא"ל אלמשעלי. העובדה הזאת סתרה את הגרסה הרשמית שנמסרה בזמנו למשפחה, לפיה יעקב מאמאן מת ונקבר בשטח. היא גם הובילה את החוקרים למסמך נוסף, לפיו מאמאן הובל פצוע לבית החולים הדסה - אותו בית החולים שבו נקבע מותו של 'ישראל מיר' יום לאחר מכן, מאותה פציעה ומאותו הקרב. ככל שהתעמקה החקירה והתמונה התבהרה, התחדדה גם התחושה שאפשר היה אולי לפתור את החידה הרבה קודם.
עמי האח עוד הספיק לתת דגימת דם לבדיקת דנ"א, אבל נפטר לפני שהסבך הבירוקרטי אפשר את פתיחת הקבר ושליחת שרידי העצמות למעבדה. אפשר אולי להתנחם בעובדה שזכה לפחות להדליק משואה בטקס הזיכרון של קיבוץ מעלה החמישה, שם לא המתינו לתוצאות וכבר בשנה שעברה עדכנו את מצבת הנופלים. את השם "ישראל מיר" החליף החלל יעקב מאמאן.
"מאיר ישראל היה הרב של קהילת פס. אני הגעתי למסקנה שהרופא שאל את השם, אבל מי שענה - ענה על שאלה אחרת, על למי להודיע בפס. והכי הגיוני שזה יהיה לרב מאיר ישראל", סיפרה צפורה מימון, אלמנתו של עמי, אחיו של יעקב מאמאן.