נהוג לומר שאנשי הקבע נשואים לא רק לנשותיהם אלא גם לצבא. בשבועות האחרונים, כשעשרות אלפי גברים מגויסים למערכה בדרום, נשות הקבע מרגישות שסוף סוף מבינים אותן קצת יותר - בכל זאת חצי מדינה חווה לרגע את מה שהן עוברות במהלך השנה כולה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה נכון שבחודש האחרון יש אקסטרה היעדרות", אומרת עדי, הנשואה לאיש קבע. "אבל חיי איש צבא הם מלאים היעדרויות - כוננויות, אימונים ותרגילים". הדאגה לבעלה המשרת כקצין תותחנים היא עצומה, אך דווקא עם ה"לבד" היא התרגלה להסתדר. לדבריה, שבוע שכולל שני לילות בהם היא ישנה בבית בחיק בעלה, הוא שבוע שגרתי.
עמרי, שאביו משרת בקבע כסגן מפקד גדוד כיפת ברזל, לא ראה את אביו מזה חודש ימים. רעייתו שמרית, אחות אחראית במקצועה, הכירה את בעלה בעת שהיה בלימודים מטעם הצבא, אלא שאז היא לא ממש הבינה מה המשמעות של חיים משותפים עם קצין קבע בצה"ל: "רק אחרי שהוא סיים את הלימודים והתחיל את התפקיד הבנתי את המשמעות הכבדה של להיות 'אשתו של'", סיפרה שמרית. '"מעברי הדירה התכופים, המגורים הרחוקים מכל החיים שלי פה במרכז ובעיקר ה'לבד' - אני המון לבד".
"אף אחד לא משרת בצבא בשביל שכר"
רבות מנשות אנשי הקבע מוצאות נחמה ותמיכה בקבוצת הפייסבוק "יומן משפחה במדים", המאפשרת להן לשפוך את ליבן ולחזק אחת את השנייה. למעשה הנשים הללו ייסדו גדוד וירטואלי ויחד איתו הן מסתערות על קשיי היום-יום. קבוצת תמיכה שכזאת, מאפשרת דיון על משמעות המחיר של חיים עם בן זוג ואבא נוכח-נפקד.
לעיתים הן יוצאות מהעולם הווירטואלי ונפגשות, כדי להכיר את הפרצופים שמאחורי המקלדת והמילים החמות. כשהן יושבות יחד סביב השולחן התסכול יוצא מהר מאוד, אבל לא על אורח החיים שלהן - דווקא עכשיו, כשהן זוכות לחיבוק חם מכל אזרחי המדינה, חשוב להן להזכיר שרק לא מזמן שימשו הבעלים שלהן כשק חבטות כשביקרו את המשכורות שלהם, את התנאים ובעיקר את הפנסיה: "אנשים מדברים איתי על פנסיה ואני לא יודעת אם בעלי ייכנס מחר בדלת", אמרה אחת מהן בכאב. "אף אחד לא משרת בצבא בשביל שכר".