4 חיילים נהרגו מפגיעת פצמ"ר (צילום: חדשות 2)
פינוי הפצועים לסורוקה | צילום: חדשות 2

הלוחמים בשטחי הכינוס לא מהססים להיכנס לרצועת עזה ולהילחם במחבלי חמאס, אבל הם חוששים מפגיעה דווקא בשטחי הכינוס, בעוד הם ממתינים לפעילות עצמה. כמו במערכות קודמות, גם אתמול (ב') זה קרה: ארבעה חיילי צה"ל קיפדו את חייהם - לא כשלחמו בקרב, אלא בזמן ששהו בגבול הרצועה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

חייל מילואים, שנמצא בימים אלו בשטח כינוס בעוטף עזה, טוען כי הוא וחבריו מרגישים מופקרים. "אנחנו זרוקים פה בשטח בור, בלי מיגון ולא תמיד שומעים את ההתראות על נפילות", הוא אמר בשיחה עם חדשות 2 Online. "זה מפחיד, פצצות מרגמה עפות לנו מעל הראש. אף אחד לא רוצה למות כשהוא ממתין להיכנס לפעילות".

לוחם אחר שנמצא גם הוא בשטח כינוס אמר: "אנחנו יודעים שאנחנו חשופים, אבל זה חלק מהתפקיד שלנו. אנחנו יודעים שאי אפשר להביא מיגונית לכל חייל אבל אין לנו התרעה לפני הנפילות. אנחנו מעדיפים שלא לחשוב על זה".

פצמ"ר, אילוסטרציה (צילום: רויטרס)
פצצת מרגמה, ארכיון | צילום: רויטרס

"החיילים נהרגו סתם"

מותם של ארבעת החיילים מנפילת הפצמ"ר - רב"ט נירן כהן, סמ"ר אליאב אליהו חיים כחלון, רב"ט מידן מימון ביטון ורס"מ עדי בריגע ז"ל - והביקורת הנשמעת בעקבותיו, הציפו מחדש את בעיית ריכוזי חיילי צה"ל סמוך לגדר. ההרוגים היחידים במבצע "עמוד ענן" היו חייל ואזרח עובד צה"ל שנפגעו מפצצת מרגמה שנורתה על שטח כינוס. במלחמת לבנון השנייה מצאו את מותם 12 חיילים בזמן שחיכו בכפר גלעדי, סמוך לגבול הלבנוני, ונפגעו מקטיושה.

גילה אלקריף, אחותו של סרן אליהו אלקריף ז"ל, שנהרג באסון בכפר גלעדי, מספרת שהאירוע אתמול עורר אצלה מחדש את התחושות שעלו בעקבות מות אחיה. "כמו במקרה של אחי, גם במקרה הזה, החיילים נהרגו סתם. אני לא מומחית ולכן אני לא רוצה להשמיע ביקורת על הצבא, אבל האירוע הזה מחזיר אותנו אחורה ליום של מות אחי. אח שלי עשה הכל כדי להתגייס למילואים ולשרת את המדינה שלו, ובסופו של דבר הוא נהרג כשהוא ישב וחיכה, ולא בזמן שהוא עשה את מה שלשמו הוא התגייס למילואים".

"לחיל השריון אין שם טוב" (צילום: רויטרס)
חיילים בשטח כינוס | צילום: רויטרס


ריכוז החיילים בשטחי הכינוס מציב בפני צה"ל אתגרים לא פשוטים. מצד אחד על הכוחות להיות זמינים, ולכן הם מרוכזים בשטחי כינוס סמוך לגבול. מצד אחר זמן ההתרעה לפני הנפילה הוא קצר ביותר בשל הסמיכות לגבול. "אי אפשר שכל הכוחות של צה"ל ישהו ביישובים, שם יש יותר מיגון", הסביר קצין בכיר במילואים, "מרקם החיים של התושבים נפגע כשיש נוכחות צבאית גדולה בערים, לכן מציבים אותם במקומות מבודדים יחסית. הצבא נועד להגן על האזרחים ולא להיפך".

לדברי אל"מ (במיל') ד"ר חיליק סופר, לשעבר ראש מחלקת התגוננות אוכלוסייה בפיקוד העורף, צה"ל הפיק את לקחי האסון בכפר גלעדי במלחמת לבנון השנייה. "כיום, בניגוד לעבר, יש בשטחי הכינוס התרעות לפני נפילות", פירט המומחה שטען כי היערכות פיקוד העורף השתכללה מאז 2006 לאין שיעור. "לפני מלחמת לבנון השנייה היו לפיקוד העורף פחות מ-1,500 צופרים, והיום יש פי שלושה. שליש מהצופרים ב-2006 הופעלו על ידי חיילי מילואים באופן ידני, וכיום כל הצופרים הם אוטומטיים. חלק מהאזעקות במלחמת לבנון השנייה הופעלו לאחר שהטילים נפלו. היום המערכות הרבה יותר משוכללות", הסביר המומחה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "החיילים המוצבים סביב רצועת עזה הם חלק מהמאמץ המלחמתי של מבצע 'צוק איתן', והם מקבלים הנחיות התגוננות אישית וכן הגדרה מקדימה של האזור המוגן בו צריכים לשהות בעת אזעקה".