כאזור שנחשב מוכה רעידות אדמה, אחד מהתחומים המפותחים ביותר באירן הוא ייצור חומרי בנייה חזקים במיוחד. המגזין Economist מפרסם היום כי דווקא הטכנולוגיה הזו, שבמקורה נועדה לשימוש אזרחי, תכריע את הכף בסוגיית התקיפה באירן.
אירן היא בין יצרניות הבטון הטובות בעולם, והיא אחראית לפיתוח בטון מסוג UHPC (Ultra High Performance Concrete), שנחשב לחזק בצורה בלתי-רגילה. אמנם הבטון תוכנן על מנת לעמוד בנזקי רעידת אדמה, אך הוא בהחלט יכול להתמודד גם עם "רעידות אדמה" מלאכותיות, הנגרמות על ידי פצצות.
שר ההגנה האמריקני לאון פאנטה הודה לאחרונה כי על מנת שארצות הברית תתקוף באירן, עליה לשדרג את הפצצות חודרות הבונקרים, מסוג MOP, כך שיוכלו להגיע עמוק יותר בפני האדמה. אולם, ייתכן שגם זה לא יהיה מספיק כדי להתמודד עם "הבטון החכם" שברשות אירן.
ניסויים המרמזים על יישומים צבאיים
הבטון המיוחד עשוי מחול ומלט, כמו כל בטון, אך הוא מחוזק באמצעות גבישי קוורץ וסיבי מתכת. מעבר לכך שהוא חזק במיוחד, UHPC הוא גם גמיש יותר מסוגים אחרים של בטון, כך שניתן לבנות באמצעותו מגוון מבנים. באופן רשמי, המהנדסים האזרחיים באירן עושים שימוש בחומר לבניית סכרים וצינורות ביוב, אך ייתכן מאוד שנעשה בו גם שימוש צבאי בבונקרים תת-קרקעיים, בהם נמצאים מתקני הגרעין האירני.
ראייה שמחזקת את הסברה שהאירנים עושים בחומר שימוש צבאי, הוא מחקר שנערך בשנת 2008 באוניברסיטת טהרן, בו נבדקה השפעת קליעי מתכת על הבטון - סיטואציה שלא סביר שתקרה ברעידת אדמה. במקביל, חוקרים אירנים שוקדים כעת על חומרים חזקים עוד יותר, העושים שימוש בננוטכנולוגיה כדי לשפר את עמידותם.
למרות שיש דרכים אחרות לתקוף בונקרים, כגון הרס הכניסה אליהם או נטרול מערכות החשמל שלהם, הגישה בפנטגון הייתה ועודנה גישת "הפטיש הכבד", לפיה עדיף לעשות שימוש בפצצה גדולה ככל האפשר כדי לחדור את המבנה המבוצר. עם זאת, אם כאשר יתפזר העשן, הבונקרים יוותרו שלמים, יהיה זה מביך וגם מסוכן למי שיתקוף את אירן.