בעקבות התחקיר ששודר ב"אולפן שישי" לפני כשלושה חודשים ולקראת הדיון שייערך השבוע בבג"ץ, מגיבה המדינה לעתירה הדורשת להעלות את שכר חיילי החובה. בתגובת המדינה נכתב כי "מטרת דמי הקיום אינה לקיים את החייל".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במדינה מסבירים כי "דמי הקיום מהווים תגמול מסוים שהוא מעין דמי כיס. אין הם מהווים תחליף לשכר ולא נועדו לספק את כל צרכיהם של החיילים". בנוסף לכך, נטען בכתב התגובה כי "גם המחוקק הביא בחשבון כי חיילים בשירות סדיר אינם מקבלים שכר ונאלצים לעתים להיעזר בהוריהם".
במסגרת התגובה לקראת הדיון, הזכירה המדינה בין היתר את פסיקת בג"ץ שעסקה בסוגיית שכר האסירים. השופט זמיר קבע אז כי "עבודת אסירים נבדלת מעבודה רגילה, ולכן תכלית חוק שכר מינימום אינה הולמת עבודת אסירים".
"שירות החובה אשר נכפה על אזרחי מדינת ישראל פוגע בזכויות רבות שלהם, לרבות פגיעה כלכלית", טוענת המדינה בתגובתה. השכר שאותו מקבלים חיילי צה"ל, בסך 352 שקלים, מבוסס על סל מוצרים ארכאי שנקבע בשנת 1986.
העו"ד העותר: "תגובת המדינה מביכה"
אחד ממגישי העתירה, עו"ד אמנון לורך, הוא בעצמו אב לבן המשרת כיום בסדיר כלוחם בחטיבת כפיר. "אני מאוד מופתע מהאמירה העולה מתוך תגובת המדינה, שאמא צריכה לממן את הצבא", אמר עו"ד לורך לחדשות 2 Online. "לפני 27 שנה היה קריטריון ברור וחד שקבע מה המדינה מממנת לחייליה ומה מוטל על אמא. היו קנטינות לחייל שמכרו את המוצרים הבסיסיים במחירי עלות במפעל, והצבא דאג לכל מחסורו הבסיסי של חייל החובה".
"היום, 27 שנה אחרי, כשתקציב המדינה עלה פי 2.5, וכשהצריכה הפרטית לנפש עלתה פי 2.5, וכשתקציב הביטחון עלה פי 1.7, הגיע הזמן לשים לזה גבול", המשיך עו"ד לורך. "זה מביך שהמדינה מביאה בליל משפטי עם זריקת סכומים מפחידים, במקום לבוא ולומר 'אני אבדוק את עצמי, אולי טעיתי, אולי נרדמתי בשמירה, אולי לא פעלתי כראוי'. הם מנסים להכריע את הכף במקום לעמוד בדבר הבסיסי ביותר - חובת ההגינות של המדינה כלפי אזרחיה, ובוודאי כלפי אזרחיה התורמים והמשרתים".
בשנה הבאה: תוספת של 70 שקלים בלבד לחיילים
כבר בחודש אוגוסט, מיד לאחר פרסום התחקיר ב"אולפן שישי", הגיעה המצוקה הכלכלית של עשרות אלפי חיילי סדיר בצה"ל לכנסת. חבר הכנסת נחמן שי (העבודה) פנה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון דאז, אביגדור ליברמן, בבקשה לכנס בדחיפות את הוועדה לדיון בתופעת העוני בצה"ל ולמציאת פתרון לתופעה ההולכת ומתרחבת. כמו כן הביעו שורה של חברי כנסת מסיעות הקואליציה והאופיזיציה את כוונתם לפעול לשינוי שכר החיילים בסדיר בהם יצחק הרצוג, מירי רגב, עדי קול, איתן כבל ואחרים.
"מאז שידור הכתבה, פנו אלינו תורמים רבים שביקשו לתרום סכומי כסף עבור חיילים במצוקה. אף תרומה לא ירדה מ-1,000 שקלים וזה משהו שמאוד ריגש אותנו בעמותה. מעולם לא היה שטף גדול כזה של תרומות", סיפרה אז לחדשות 2 באינטרנט שפרה שחר מעמותת "בית חם לכל חייל".
הפעם האחרונה בה עודכן שכר חיילי החובה הייתה בשנת 2002. מאז, נותר המענק כשהיה, למרות העלייה ביוקר המחייה והמשברים הכלכליים שעברו על המשק. שר הביטחון יעלון הסכים להעלאה של 17% בשכר חיילי החובה, אך מדובר רק בתוספת של 70 שקלים לחודש, והמהלך הזה יקרה רק בשנה הבאה.