ברגע אחד באמצע הלחימה זה קרה: ללא הרבה הכנות מוקדמות נתפסה בעדשת המצלמה תמונה אחת שמיד הפכה לסמל. זה קרה שלשום (ב'), בערב הקשה שבו נהרגו 10 חיילי צה"ל - 9 מהם מפגיעת פצצת מרגמה בשטח הכינוס במועצת אשכול ובחדירת המחבלים לנחל עוז.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
קצת אחרי השעה 18:00 הגיעו לבית החולים סורוקה בבאר שבע חמישה חיילים שפונו במסוק. אחד מהם היה עמרי מיכאלי, חייל מילואים ולוחם ביחידה מובחרת שנורה ברגלו. עם רדתו מהמסוק עטה על פניו את דגל ישראל.
גם היום לא ממש ידע עמרי להסביר מדוע עשה זאת, ובעיקר התעקש לא להפוך את זה לעניין גדול. "אני לא זוכר למה עשיתי את זה, לא הייתי במצב הכרה כל כך", הוא אומר בחיוך. "הייתי עם מעט מאוד דם".
משפחתו שמכירה אותו היטב לא התפלאה. "הוא באמת מאמין בזה וזה היה משהו מאוד אינטואיטיבי", אמר אביו, מיקי מיכאלי. "אני מניח שהוא לא חשב על זה שמישהו מצלם את זה כי הוא ממש לא הטיפוס הזה. זה היה חשוב לו, המדינה הזאת חשובה לו, הדגל חשוב לו וזה יצא לו ככה".
"חזר למלחמה מחו"ל"
"כזה עמרי, הוא מאוד ציוני, הוא מאוד אוהב את מה שהוא עושה", הוסיף תמיר, אחיו של עמרי. "הוא היה בחו"ל, שמע שיש מלחמה, קראו לו בצו 8, הוא עזב הכל והגיע צ'יק צ'ק. תוך 12 שעות הוא כבר היה בארץ וישר התגייס".
במלחמת לבנון השנייה היה זה ה"וי" של המ״פ הפצוע תומר בוהדנה שהפך לסמל. תמונה נוספת שנחרטה בזיכרון המלחמתי שלנו הייתה של זיו שילון שנפצע קשה בפיצוץ מטען חבלה בגבול הרצועה והובל לניתוח כשהוא עטוף בדגל.
במערכה הזו, כמעט כל הפצועים ובהם עמרי, מדגישים ברגע שהם מסוגלים שוב לדבר שהמטרה שלהם היא לחזור לשטח לצד חבריהם. הם כולם מרכיבים את התמונה - כיפת ברזל אנושית שחזקה יותר מכל מכונה.