ביום שלישי האחרון התרגשה המדינה כולה מחזרתו של גלעד שליט ארצה אחרי כחמש שנים וחצי בשבי חמאס. בקרב משפחות קורבנות הטרור, שרבים מבין האחראים לרצח יקיריהם שוחררו בעסקת החליפין עם חמאס, נרשמה לצד השמחה על שובו של החייל החטוף גם אווירה טעונה בשל המחיר הכבד שגבה המהלך.
אחרי שהמסע של גלעד שליט הביתה החל באופן רשמי, עברנו בין תחנות המסע המקביל - נתיב הדם של המחבלים שישבו והמתינו, באותה השעה, לשחרורם מבתי הסוהר. זהו מחיר החופש של שליט. במסגרת העסקה השתחררו מחבלים שאחראים לפיגועים ומקרי הרצח הקשים בתולדות ישראל: רצח החייל אבי סספורטס, שוטר מג"ב נסים טולדנו, דרדור קו 405 לתהום, הפיגוע בדולפינריום בת"א בליל שישי, הפיצוץ בתחנת האוטובוס בצומת צריפין ופיגוע הדריסה באזור - רוב האחראים לפיגועים הללו חופשיים כיום.
אחד מאותם אתרים שבהם התרחש אחד הפיגועים הזכורים ביותר מימי האינתיפאדה השנייה הוא "קפה מומנט" בירושלים. בדיוק מול בית העסק עמד עד לפני ימים ספורים אוהל המחאה שבו התגוררו במשך יותר משנה אביבה ונועם שליט. שני הוריו של גלעד אף היו לעיתים פוקדים את המקום ושותים בו כוס קפה. שחר לוי, הבעלים של "קפה מומנט", התנגד במשך שנים לשחרור המאסיבי של המחבלים בתמורה להשבת שליט - עוד לפני שידע שבעסקה ייצא לחופשי גם וואליד אנג'ס, שהסיע את המחבל המתאבד לבית העסק שלו. הוא חמק מ-26 מאסרי עולם, אבל למרות הכל - עבר לוי שינוי. "קלטתי שהבת שלי נולדה אחרי שגלעד נשבה, והיא כבר בגן", אמר בהתרגשות.
אבל, כאמור לעסקה זו היו גם מתנגדים. בהם יוסי צור ששכל את בנו אסף בפיגוע בקו 37 בחיפה. יוסי היה בין העותרים לבג"ץ נגד העסקה, אבל גם הוא לא היה יכול להתעלם שביום שלישי אותו אוטובוס נסע באותה אווירה חיפאית מנומנמת, וכתובת "חג שמח" מעטרת את הצג הקדמי של האוטובוס. וביום ההוא נדחקו כל נבואות הזעם למגירה, אבל ישנן כמה שאלות שנותרו פתוחות, כמו למשל מהו המחיר המקסימלי שאנו מוכנים לשלם, ומה קדוש יותר: החיים, המתים או אולי האדמה?