כבר שש שנים שתופעת "תג המחיר" מלווה אותנו. הגרעין הקשה של האחראים מונה עשרות אנשים בלבד, אולם, למעט מה שמסתמן כפענוח נדיר שבו תושבי חוות גלעד הודו לאחרונה בשריפת כלי רכב בכפר פרעתא - כמעט שאין הרשעות. מה עומד מאחורי התופעה וכיצד נלחמים בה? צוות חדשות 2 ליווה את הכוחות בשטח.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

לפעמים דווקא כשנתפסים חשודים בתג מחיר - אז מתחילות הבעיות. באחד המקרים שלושה נערים יידו אבנים לעבר בית ספר פלסטיני והעלו שדה באש. כוחות משטרה דלקו אחריהם, הם ברחו והסתתרו בתוך באר. השוטרים שלפו אותם משם - וכל זה נגמר במעצר בית.

במקרה אחר, בינואר השנה, הגיע כח לעצור קטין בחשד לפעילות אנטי-פלסטינית. אחיו הצעיר לא ממש אהב את זה, החל בקריאות נגד הכח ואף זרק אבן על רכבם.מי שאמורים להתמודד עם הפגיעה בפלסטינים הם המפלג הלאומני בימ"ר ש"י, חוד החנית של המשטרה במאבק ב"תג מחיר".

כמה מוקדים של "תג מחיר" קיימים בגדה. הבולט שבהם, בשומרון - באזור יצהר ואש קודש, אחר במאחזים של גוש שילה. התופעה מתקיימת גם באזור בית עין ובדרום הר חברון.

המשטרה שלפה חשודים מבאר (צילום: חדשות 2)
המשטרה שלפה חשודים מבאר | צילום: חדשות 2

במבצע שליווינו התכוון הכח להציב מארבים בשתי זירות, יחד עם שוטרי יס"מ, בניסיון לתפוס מבצעי "תג מחיר" בעת פעולה. "החולייה בדרך כלל מונה 3-4 אנשים הם בד"כ מתנהלים בחשאיות, מידור, לא משתפים את הסביבה", מסביר רפ"ק רמי לוי, ראש מחלק בילוש פשיעה לאומנית.

"אתה יכול להביא איכונים של טלפונים, החבר'ה האלה למדו את זה", מוסיף מנחם לנדאו, לשעבר ראש החטיבה היהודית בשב"כ. "כשהם ייצאו לפעילות הם יידאגו לא לקחת פלאפונים".

"החולייה בוחרת מטרות, זה יכול להיות כפר, זה יכול להיות בית, רכבים פלסטיניים, זה יכול להיות כוחות ביטחון לעיתים", מוסיף לוי.

כך מתנהל מבצע

"הכפר הזה נמצא לא רחוק מכמה מאחזים מאוד בעיתיים", מספר ד' בלש במפלג פשיעה לאומנית תוך כדי המבצע ללכידת חשודים. "הם חבר'ה מאוד קיצוניים שכבר עשו פה תג מחיר על המסגד הזה. אתה מסתכל על הצלע הימנית שלו, פה יש כתובת שעוד לא מחקו".

בעוד הכוח מתצפת על האזור, הכפר ישן. ספק אם מישהו מהפלסטינים מנחש שהרבה זוגות עיניים נשואות אליו מזוויות שונות, אלא שבאופן סוריאליסטי השוטרים כאן דווקא כדי לשמור עליהם. מול המסגד מתמקם אחד הצוותים כשמילת המפתח היא - סבלנות.

"רוב הסיכויים שהם יבואו דרך הוואדי, המסגד הוא בפאתי הכפר, לא בלב הכפר, ככה שיותר קל להם גם לברוח", מסביר ר' אחד הבלשים בכח. "הם מגיעים כמה חבר'ה לבושים בבגדים כהים, עם תיקים וציוד עליהם, חומר דליק, חלק מרססים, חלק מציתים, זה לא לוקח הרבה זמן, הם עושים את זה ובורחים. אנחנו פה בתקווה לתפוס אותם".

"רוב הסיכויים שיגיעו מהוואדי" (צילום: חדשות 2)
"רוב הסיכויים שיגיעו מהוואדי" | צילום: חדשות 2

ירייה באפלה

בזמן שהם מתצפתים על המסגד רמי נוסע לבקר שני צוותים נוספים שכבר ממוקמים במארב אחר, כמה קילומטרים צפונה משם. "אנחנו נוסעים כרגע למקום שבו שותלים עצי זית", הוא מספר על היעד תוך כדי נסיעה, "בתקופה האחרונה גילינו שעושים פה גניבות ונזק לשתילים במאות אלפי שקלים".

לוי מציין כי המבצע הלילה לא נעשה על סמך מודיעין. "אנחנו הולכים על סמך ניתוח השטח, איפה שהמקומות ששם האפשרות יותר גבוהה לביצוע פעילות פלילית כזו או אחרת".

ללא מודיעין מדויק זו ירייה באפלה. קשה שלא להבחין במוטיבציה הגבוהה של אנשי היחידה אבל התוצאות לא מחמיאות. ישראל נכשלה עד כה בטיפול בתופעה.

עלייה במספר ניסיונות הפגיעה בנפש

הנתונים של התופעה תלויים בעצם גבולות הגדרתה: האם גניבת בקר או השלכת אבנים נחשבים בכלל תג מחיר? השב"כ מונה רק מקרים קשים. לפי הנתונים, בשנה החולפת הייתה עלייה במספר ניסיונות הפגיעה בנפש, 25 ב-2013 לעומת, 18 ב-2012.

גם כלי רכב פלסטיניים הופכים ליעד מועדף ויש עלייה במספר ההצתות שלהם. מנגד, יש ירידה בפגיעה במקומות הקדושים. אם ב- 2011 היו שישה מקרים כאלה, השנה ובשנה שעברה נעשה רק ניסיון בודד כזה.

חשד לפעולת תג מחיר. ארכיון (צילום: חדשות 2)
"הכישלון מדבר בעד עצמו" | צילום: חדשות 2

ארגון "יש דין" מדווח שכשליש מקורבנות העבירות הפלסטינים כלל לא מתלוננים במשטרה. "קיים שיפור בנתונים", טוען סנ"צ לוי, "אם זה בכתבי אישום, אם זה במעצרים עד תום ההליכים. אי אפשר להגיד שאנחנו יכולים כרגע להכריע את התופעה. האירועים יימשכו אבל אנחנו יכולים להגיד שנעשה את המיטב".

"הכישלון די מדבר בעד עצמו. הוא כישלון מאוד בסיסי בפעולות חקירה מאוד פשוטות כמו: מסדרי זיהוי, חקירה של חשודים, זימון או תשאול של עדים שהיו בשטח, רוב החקירות נסגרות בלי כתבי אישום, בלי העמדה לדין של עבריינים", אומרת זיו שטהל, מנהלת מחלקת המחר ב"יש דין".

גורם נוסף לקושי בחקירות הם תדרוכים שעוברים פעילי ימין. באחד התדרוכים, ששודר אמש בחדשות 2, נראה אדם שמסביר לפעילים: "החוקר הוא האוייב שלך, אתה לא משתף פעולה, לא מדבר מילה. אין שום חובה לדבר עם חוקר שב"כ".

"אנחנו יודעים שהם עובדים על זה, מפיקים לקחים מהחקירות האחרונות. אצלנו התופעה מכונה: 'החשוד השותק'", מציין לוי, "זהו חשוד שמגיע לחקירה, מודרך, יודע מה הזכויות שלו, מה החובות שלו".

לנדאו אומר כי גיל הפעילים גם הלך וירד. "מה תעשה תפעיל סוכן בתוך כיתה? גם להפעיל סוכן בתוך קבוצה שגדלה מכיתה א' יחד עד היום - זה מסובך, כמעט בלתי אפשרי, אתה צריך לרכוש מתוכם. עבודה קשה".

מדובר בקבוצות נחושות הצוברות מוטיבציה ממה שנתפס אצלן כקיפוח. "אין חודש שהמשטרה, מג"ב, לא פושטים באמצע הלילה והורסים להם צריפים, קראוונים. מנגד מאות אולי אלפים בתים של ערבים בבנייה בלתי חוקית - בכל עימות עם ערבים תמיד היחידה לפשיעה לאומנית טוענת: 'הצעירים הללו הם האשמים והערבים הם הקורבנות'", טוען פעיל הימין איתמר בן גביר, "ההתנהלות הזו מובילה לתסכול וזה מוביל לתוצאות קשות".

מול המוטיבציה לפגוע בפלסטינים הוגדר לאחרונה "תג מחיר" - התאחדות בלתי מוכרת. הסמכויות שניתנו לשב"כ ולמשטרה הובילו לדבריהם להודאה ראשונה, אלא שראש החטיבה היהודית לשעבר מבטא את מה שאומרים לנו שם שלא למצלמה: "ביום שיאפשרו לטפל בהם כמו שמטפלים בטרור אני מניח שהתוצאות יהיו יותר טובות".