אחרי 37 שנים, אורי אהרנפלד חזר למצרים. בפעם הראשונה הוא היה עם עיניים מכוסות וידיים כבולות. הוא לא ראה אז את הפירמידות או את רחובות קהיר. "בביקור הקודם שלי, בסך הכול הייתי שם כמו איזה פיון שלא שולט בשום דבר, ופתאום היוצרות התהפכו ואחרי 37 שנה שאני מבקר שם, אז מבקשים ממני בקשיש ומוכנים לעשות כל מה שאני אבקש מהם על מנת לרצות אותי", מספר אהרנפלד.
במלחמת יום הכיפורים הם היו חיילים צעירים בתעלה. אז מצאו עצמם בשבי, שם החלה מלחמת ההישרדות של כל אחד ואחד מהם. יששכר ממוצב חיזיון, ברוך וקובי מליטוף, ואורי ממוצב המזח - במשך שלושה חודשים בצינוק לא ידעו שהם שכנים.
"צינוק זה תא פצפון שאתה בקושי יכול למתוח את האיברים בתוכו, משהו כמו 1.7 מטרים אורך וברוחב 1.2 מטרים, בלי שום חלון, בלי שום אוורור", הם מתארים. "אין תחושה של זמן, אתה לא יודע מתי הלילה, מתי היום. אתה רק יודע שמוציאים אותך לחקירה, מובילים אותך ומחזירים אותך לחקירה...והמכות".
"כל המחשבות שלנו היו מרוכזות במה אני הולך לאכול, חלומות על אוכל. אתה נמשך לתוך זה, ולמדתי בשלב מסוים שאם אני נשאב אליהן אני פשוט שוקע במרה שחורה, ובדיכאון", מתאר אחד מהם. מלבד אוכל - הם מספרים על געגועים עזים למשפחה.
חושבים על גלעד שליט
במשך כל זמן שהותם בשבי הם לא דיברו זה עם זה. רק כשיצאו משם הם הכירו. גם בני משפחתם לא יודעים על רוב החוויות שעברו. עכשיו, בספר חדש שאורי אהרנפלד כתב על מה שעברו שם, הם כבר רוצים שנדע.
מהחוויות הקשות של החקירות ועד להשפלה הקשה מצד השובים המצרים. "הם השתדלו לא להביא לך מים. שפכו מים מתחת לדלת בשביל שתלקק את הרצפה, להשפיל אותך. ואתה שוכב על הרצפה,
ועומדים כמה אנשים ומשתינים עליך", מספר אהרנפלד.
אבל ההתמודדות עם המכות, עם העינויים הפיזיים, הרבה יותר קלה ואפשרית לדבריהם, בעיקר בגלל שזה עובר מהר, בעוד העינויים הפסיכולוגיים הם קשים לאין שיעור. שלושה חודשים הם העבירו בכלא עבאסיה בקהיר. הם זוכרים רק את התאים מבפנים, אבל את המקום מעולם לא ראו. שנים אחרי חזר אורי כדי לראות את המקום בפעם הראשונה. התמונות שצים מחוץ למקום השבי הפכו לפרק הסיום של הספר. "מבחינתי כל הטיול התרכז ממש באותן 2-3 דקות של הביקור הזה שהוריד ממני מטען אדיר של כובד כזה שסחבתי כל הזמן".
בתחקיר לספר מצא אורי הקלטה נדירה: הוא בשבי מתראיין לקול קהיר בעברית לאחר שהכתיבו לו מה לומר. כשהוא מתאר את הריאיון, קשה לו שלא להיזכר בקלטת של גלעד שליט. אחרי מה שחוו, החליטו
ללוות את משפחת שליט. "אנחנו חושבים עליו יום יום, גם על רון ארד, על כל הנעדרים", הם אומרים ומציינים שמבחינתם ברור שצריך לשלם כל מחיר כדי לשחררו. "אם הערך הזה ימשיך להישחק, אנחנו יכולים בתור חברה, לשים את המפתחות על השולחן ולחפש מקום אחר", הם מסכמים.