הראש באדמה: אם יש רגע אחד ששינה את המבט על מנהרות הטרור של החמאס, היה זה הרגע שבו יצאו 13 מחבלים מתוך האדמה, סמוך ליישוב סופה. בכיר בצה"ל סיפר השבוע כי במשך שנים, רבים לא הבינו את הסכנה הגלומה בחפירת המנהרות. עובדה זו הודחקה ונתפסה כרחוקה מן העין. מבצע "צוק איתן" העמיד את הספקנים על טעותם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"המנהרות הראשונות הופיעו בזירה בספטמבר 1989", מספר ד"ר רונן ברגמן החוקר את נושא הביטחון בישראל. "זה היה השימוש הפח"עי הראשון, על ידי איש החמאס מחמוד אל מבחוח שניצל מנהרה כדי לברוח למצרים". את החשבון עם מבחוח סגרו, על פי פרסומים זרים, בבית מלון בדובאי לפני ארבע שנים. אך החשבון עם המנהרות עדיין פתוח.
אלוף משנה במילואים רונן כהן, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, אומר כי "ההפתעה היא בהיקף, בעומק החדירה, וההבנה שפתאום אתה רואה כמויות של מחבלים יוצאים וממש מגיעים עד היישובים". בצה"ל ובמערכת הביטחון הכירו היטב את המנהרות שבנה החמאס אולם היכרות זו נשענה על מודיעין מדויק בלבד. לישראל אין היום יכולת לזהות באמצעים טכנולוגיים את מה שמתרחש מתחת לפני האדמה.
"חצי יובל האיום הזה ידוע ו-14 שנה הוא ידוע ומוגדר כאיום מרכזי", מתריע ד"ר ברגמן. "ועדיין, קהילת ההיי-טק והתעשייה הטכנולוגית הישראלית ומערכת הביטחון לא יודעים למצוא לה פתרון - זה לא פחות משערורייה". באמצע שנות התשעים החלו לחפור את המנהרות הראשונות בעזה. תחילה היו אלה מנהרות קטנות בהן ילדים היו מבריחים סיגריות ובמשך הזמן עבר מערך המנהרות שיפורים ושיכלולים שאפשרו הברחה של סחורות ואמצעי לחימה. ככל שהפכו יעילות יותר, הן הלכו והתרבו.
על המנהרות שנחפרו מתחת לציר פילדלפי התנהל מעין קרב התשה - ישראל בנתה מכשולים, תעלות מים וקירות באדמה - ובתגובה נחפרו מנהרות עמוקות יותר, רחבות יותר וארוכות יותר. "קו פרשת המים היה בתחילת האינתיפאדה השנייה", מספר עתי שלח שפיקד על יחידת יהל"ם של חיל ההנדסה. "לפתע פתאום התחילו לחפור לנו גם מתחת למוצבים שזה מה שנקרא המנהרות ההתקפיות של אז". כבר אז, הבינו בישראל שמדובר בבעיה המצריכה טיפול.
"לא ראו במנהרות איום רציני - ולא התייחסו אליהן"
בשנת 2001 פרסם משרד הביטחון קול קורא לחברות להציע פתרונות לאיתור המנהרות. ד"ר יאיר רוטשטיין שניהל בזמנו את המכון הגיאו-פיזי, טוען כי לא הושקע מספיק מאמץ בנושא. "אני כתבתי מכתב לשר הביטחון, לפואד, שאנחנו יודעים לגלות את המנהרות כשחופרים אותן", הוא מעיד. "מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שלחו קצין יחסית זוטר מהחטיבה כדי לצפות בהצגה".
לדברי רוטשטיין, במשרד הביטחון יצרו את הרושם כאילו הם לא רואים בחפירת המנהרות איום רציני - ולכן לא הייתה התייחסות. הרעיון של רוטשטיין ואחרים היה להציב מערכת עם חיישנים שיזהו קולות בקרקע שמגיעים מהחפירה. בצה"ל טוענים שהמערכת נמצאה כלא מדויקת ולא אמינה לשימוש בשטח.
בשנת 2006 נחטף החייל גלעד שליט באמצעות מנהרה. למי שלא היה ברור עד אז כמה מסוכנות המנהרות, נותר ללא ספק בלבו לאחר המקרה. כמה חודשים לאחר חטיפת שליט, יצא מכרז לפרויקט פיתוח למערכת לאיתור מנהרות ונבחרה חברה שאחרי כמה שנים פרסה מערכת בשטח. לדברי ד"ר רונן ברגמן, המערכת שהוצבה לאורך ציר הוברס המקיף את עזה, "כשלה כישלון מוחלט".
האיום הממשי על ישראל: מנהרות התקיפה של חמאס
כמו כל דבר בצבא, גם המנהרות מתחלקות לשלושה חלקים: יש את מנהרות התקיפה המורכבות, יש את מנהרות ההברחה בגבול מצרים ויש את מנהרות המגננה והשליטה - מערכת מסועפת שחפורה מתחת לחלקים רבים של עזה. "נכון להיום מדובר בעשרות קילומטרים של מנהרות שמובילות בין בתים ומפקדות בתוך השטח", מסביר עדי ששירת כבכיר בשב"כ בגזרת עזה. "הם הבינו שכדי להילחם בצה"ל, אם וכאשר ייכנס למבצע קרקעי, הם יוכלו לצאת מהחורים. זה די דומה לווייטקונג בווייטנאם".
המנהרות שמדאיגות ומדירות שינה מעיני גורמים בצבא ומעיני האזרחים תושבי עוטף עזה, הן מנהרות התקיפה. לפחות שלוש מנהרות כאלו נחשפו בשנה האחרונה, כאשר אחת מהן חצתה את הגבול 300 מטר לתוך שטח ישראל. חפירת מנהרה שכזו מתנהלת במידור קפדני והעבודה יכולה להיארך עד שנה שלמה ויותר, בהתאם להיקף העבודה.
בתחילת השבוע יצאו מעל עשרים מחבלים וחצו את הגבול לישראל דרך שתי מנהרות בצפון הרצועה. חוליה אחת זוהתה על ידי כוח נח"ל שעבר במקום וחוסלה, חוליה שנייה פרסה מארב ופתחה בירי נ"ט לעבר רכב צבאי. כתוצאה מהירי נהרג סגן אלוף דולב קידר ושלושה חיילים נוספים. המחבלים חוסלו.
בקרוב: טכנולוגיה חדשה להתמודדות עם איום המנהרות
בשנת 2010 הוקם במפא"ת - המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, צוות מיוחד של אנשי אקדמיה ומחקר במטרה להגיע לפריצת דרך בתחום איתור המנהרות. מסקנות הצוות היו חד משמעיות - חייבים להתחיל מאפס - לבנות בסיס ידע חדש שבעקבותיו יפותחו אמצעים חדשים. בינואר 2011 הוגדרה הלוחמה התת-קרקעית בדיונים במשרד הביטחון כאתגר מורכב ודחוף מולו עומדת טכנולוגיה בבשלות גבולית ומשלא הושגה התקדמות מספקת, הוגדרה המשימה בשנת 2012 כפרויקט חירום במטרה להסיר חסמים ביורוקרטיים.
בכיר במפא"ת ששמו שמור במערכת טוען שהתקציב אינו מהווה מגבלה. לדבריו, כבר נבנה שדה ניסויים והושקעו מאות מיליוני שקלים. לעת עתה, לא נותר אלא לסמוך על מערך המודיעין שהאחריות לנושא ניצבת על כתפיו שאת תוצאות עבודתו המאומצת ניתן לראות במבצע הנוכחי.
כוחות צה"ל העוברים כעת פיר אחר פיר חשפו כבר למעלה משלושים מנהרות. 14 שנים אחרי שהתחילו לטפל בנושא, ישראל נמצאת במצב מורכב - צה"ל פועל כעת להשמדת המנהרות באופן סדרתי, אך אין בידיו פתרון טכנולוגי לאיתורן. בכיר במשרד הביטחון סיפר השבוע כי ישנה התקדמות משמעותית בפיתוח - מערכת חדשה כבר קיימת ובקרוב היא תעבור לשלב הניסוי בשטח. כולם כעת לוחצים לקידום הנושא אך גם הבכיר מודה כי היו בדרך שנים אבודות.