הספינות ששימשו את חיל הים בקרבות הכי מזהירים, נמצאות היום עשרות מטרים מתחת לפני הים. אחרי שסיימו לשרת את צה"ל, חיל הים הטביע אותן באופן יזום. יצאנו למסע בעקבות הספינות הטבועות במעמקי הים וחזרנו אפילו אל חדרי השינה של הספינות, שמשמשים היום ביתם של אלמוגים ודגים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הספינה אח"י מזנק הייתה התחנה הראשונה במסע. גלאי מתכות משוכלל זיהה מתכת אדומה, בולטת מעל קרקעית הים. "ככה אנחנו יודעים שממש מתחת למקום בו אנחנו עומדים יש ספינה", אומר יאיר (פוצקר) ים, ממועדון הצלילה "פוצקר" בנהריה. הספינה אח"י מזנק הייתה הספינה שהובילה את הקרב מול צי הספינות הסורי במלחמת יום הכיפורים, סמוך לחופי לטקייה שבסוריה. 5 ספינות מלחמה סוריות הושמדו אז - ובלילה אחד. המתקפה ההיא השביתה את צי האויב מצפון. היום היא מצויה 30 מ' מתחת למים, מול חופי חיפה.
"20 שנה לא ראיתי את הספינה ואני מתרגש", סיפר סא"ל שרון טמיר, קצין אח"י מזנק מהצוות האחרון ששירת עליה. "אני מקווה שאני אזהה את המדורים, איפה שאכלנו וישנו", סיפר בהתרגשות. אבל בעומק 31 מטרים, למרבה האכזבה, התגלתה רק עמדה נטושה של מכוון הספינה. זה כל מה שנשאר ממנה. הסערות התת-ימיות פירקו את אח"י מזנק לגורמים ופיזרו את חלקיה אי שם בים הפתוח.
הספינה שניסתה לשבור את האמברגו של דה-גול
כמו הספינה הזו, שהוטבעה בכוונה אחרי שסיימה את שירותה, גם כדי להפוך לאתר תיירות תת-מימי, כך גם הספינה אח"י סופה, אליה צללנו מול חופי אילת. מטרים ספורים בלבד מקו החוף, בעומק של 25 מטרים נמצאת הספינה שהוברחה לישראל מצרפת ב-1969, אחרי שהנשיא דה-גול הטיל אמברגו נשק על ישראל.
43 שנים אחרי, על הספינה שהוברחה באישון ליל מהנמל בשרבורג, על הספינה יש חיים מסוג אחר - דגים ואלמוגים מצאו שם את ביתם.
תא"ל במיל' אריה רונה היה המפקד הראשון של הספינה אח"י כידון, שנמצאת היום אף היא במעמקי הים, מול חופי נהריה. "זאת הייתה ספינה טובה, אבל צריך לזכור שברזל זה רק ברזל. אבל כן, יש איזושהי פינה בלב לכלי השיט, בטח לזו שהיית המפקד הראשון שלו", הוא מספר.
הספינה, שנמצאת 26 מטרים מתחת לפני הים, ביצעה הפלגה בלתי נשכחת - מחיפה לאילת, אחרי שהקיפה את אפריקה כולה וחצתה את קו המשווה. "תעלת סואץ הייתה סגורה, אז עשינו סיבוב מסביב לאפריקה", מספר תא"ל רונה. "כל ימאי שעבר בפעם הראשונה את קו המשווה היו מורחים בכל הזבל שהספינה אגרה במשך שבועיים. ואז שוטפים במי ים".
כשהגענו למצולות, התגלה משהו משעשע הרבה פחות. על כסאות הספינה נחשפו שמותיהם של כל אחד ואחד מהחיילים שנהרגו באנצארייה שבדרום לבנון לפני 15 שנים. זו הייתה הפעולה הכואבת ביותר שידעה השייטת מעולם. מה שנותר ממנה הוא רק אותם כיסאות מיותמים. בסופו של דבר, ברזל הוא אולי רק ברזל. אבל מה שגורם לו להיות אחר הם אנשים והזיכרונות שלהם.