יומיים אחרי ההחלטה להגיש כתבי אישום נגד שבעה לוחמי חטיבת כפיר שהיו מעורבים ב"זובור" האלים ברב"ט סהר מזרחי, שאושפז בעקבות מכות קשות שספג מחבריו, נחשפו בצהריים העדויות שמסרו מזרחי עצמו והנאשמים בהתעללות בו - והגיעו לידי חדשות 2 באינטרנט. מתמלילי החקירות שערכה מצ"ח עולה מציאות אלימה ששררה בין שורות הלוחמים שם, שקיבלו אותה כ"מסורת" של היחידה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במקביל, הגישה בצהריים התביעה הצבאית לבית הדין הצבאי ביפו כתב אישום נגד עשרת הלוחמים. האישום כולל סעיף של פגיעה בנסיבות מחמירות. התביעה הגישה בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגד כלל המעורבים.
כך תיאר מזרחי את האירוע שהוביל למסכת האלימות שספג: "ביום שישי שעבר יצאתי מהבסיס. התארגנו לצאת, ואז נכנס לחדר אחד החשודים. היה לו מקל ביד - וסתם נגעתי בקצה שלו. הוא אמר לי: 'סהר, אני אוהב אותך והכל - אבל אתה תתחרט ותשלם על זה. היו איתי בחדר עוד ארבעה או חמישה חבר'ה, כולם צחקו ואמרו שבטח עכשיו יענישו אותי".
שבוע לאחר מכן, כך לפי תיאורו של מזרחי, עבר את ההתעללות הקשה. "בסביבות חצות בא אותו הבחור ואמר לי לשים כומתה ולבוא אלינו לחדר. נכנסתי לחדר של מחלקה 5, שהיה מלא בערך ב-10 לוחמים בסדיר. אמרו שגזר הדין שלי זה לקבל מכל חייל בחדר אגרוף והתחילו", הוא סיפר – והמשיך בתיאוריו: "הגיע הראשון לתת לי את האגרוף, שהיה הכי חזק. אני לא אשכח אותו. התקפלתי ונפלתי על הרצפה".
מזרחי סיפר כי סבר שעוד באותה המהלומה יבוא הקץ על ההתעללות בו – אך התבדה: "חשבתי שיתנו לי ללכת אחרי המכה הראשונה, אבל כולם היו צריכים לתת לי אגרופים, בלי יוצא מן הכלל".
בסוף ההתעללות, סיפר כי קיבל "שי" על כך שהצליח לעמוד במכות שספג: "כמה חיילים באו אליי ונתנו לי חיבוק. הם העניקו לי מתנה - כיסוי לאייפון. לא יכולתי להיכנס למקלחת אחרי המכות ולא יכולתי לקום מהמיטה. כל הזמן הייתה לי סחרחורת וכאבים חזקים בכל הגוף".
מזרחי תיאר כי מסכת האלימות נמשכה "בין רבע שעה לחצי שעה", ואת העובדה שלא ביקש להפסיק את ההתעללות בו הסביר: "אם אני יוצא ולא מקבל את העונש שהם חושבים שמגיע לי, הייתי עלול לקבל עונש יותר חמור".
"זה היה בקטע של הומור, אולי יש לו עצמות חלשות"
המ"פ עצמו העיד כי היחידה שבה התרחשו האירועים "מועדת לפורענות" באשר לאירועי אלימות. אחד החיילים החשודים בהתעללות הכחיש בחקירתו שהתכוון להביא לפציעה החמורה שנגרמה למזרחי. "לפי ניסיון קודם שלי, מאגרופים בינוניים-חזקים כאלה לא מגיעים בדרך כלל לבית חולים. אולי יש לו עצמות חלשות", הוא הסביר – והדגיש: "המטרה פה לא הייתה לפצוע. לא ידענו שזה יגיע למצב הזה, זה היה בקטע של הומור. זה קטע של פז"מ, הומור".
הוא נשאל על ידי החוקרת: "האם עברת מקרי התעללות דומים?", והשיב בחיוב – וסיפר כי כמו במקרה של מזרחי, היו אחראים לכך בני מחזורי גיוס ותיקים יותר. "לא היו מקרים שהגיעו לבית חולים", הוא הדגיש – והוסיף: "במקרה הזה, כנראה שהבן אדם עדין - למרות שהוא לא נראה כזה".
בהמשך החקירה, הודה כי לא מסר את מלוא האמת. "שאלתי אותך קודם אם הוא (מזרחי) נפל על הרצפה - ואמרת שלא. אבל עכשיו אתה מסכים כשהוא טוען שכן. מדוע?", שאלה החוקרת – והוא השיב: "שיקרתי כי חששתי שזה ייפנה את כל האצבעות המאשימה 'דוך' אליי".
עם זאת, הדגיש אותו החייל כי מעשי התעללות דומים מהווים חלק מהווי היחידה. "הוא נמצא במסייעת כבר מספיק זמן כדי לדעת את החוקים", אמר. "הוא ידע מה הוא הולך לקבל. הוא ידע שהוא הולך לקבל אגרופים ושאם הוא לא רוצה להשתתף, הוא לא חייב. הוא יכול היה ללכת בכל רגע. הדלת נסגרה כדי למנוע כניסה של אנשים, לא יציאה. יש לו הרבה חברים במחלקה שלא מסכימים לפז"מ ואף אחד לא מתקרב אליהם".