בגדוד חרוב של חטיבת כפיר משרתים שלושה מפקדי מחלקות בעלי שמות מחייבים: גנץ, אייזנקוט ומזרחי. "בקרב על הרמטכ"לות, מדובר בתחרות קשה בין שלושתנו", הודה סג"מ רועי מזרחי, מפקד מחלקת טירונים שחולק עם אלוף פיקוד המרכז, אבי מזרחי, את שם משפחתו.
מזרחי הוא אמנם שם נפוץ באופן יחסי, אבל שמות המשפחה של שני חבריו הולכים לפניהם לאורך כל דרכם בצה"ל – במיוחד כקצינים. "לכל מקום שהגעתי אליו בצבא שאלו אותי אם אני הבן של אלוף פיקוד הצפון", סיפר בחיוך סג"מ דוריאן אייזנקוט – מפקד מחלקה בפלוגת החוד של הגדוד. "אני מרגיש שיש לי מה להוכיח".
אבל מי שנכון לעכשיו נושא את השם המחייב ביותר בחברה הוא סג"מ דביר גנץ. למרות שהוא רק בתחילת דרכו כמפקד, הוא הצליח לזקוף לעצמו את תואר חניך המופת הפלוגתי בתום קורס הקצינים. "נפגשתי עם הרמטכ"ל גנץ בטקס בבה"ד 1 ואני חושב שאמרו לו שיש לנו את אותו שם משפחה", סיפר המפקד הצעיר בחיוך. "לצערי, כשבאנו ללחוץ ידיים, ירד כל כך הרבה גשם שהוא רק חייך אליי".
בניגוד לשלושת הבכירים שחולקים עמם את שמות המשפחה ונפגשים אחת לשבוע בפורום המטכ"ל, לוח הזמנים הצפוף של שלושת המ"מים לא מאפשר להם זמן פנוי רב כדי לבלות יחד. "בבה"ד 1 המפגשים המשותפים היו יותר תכופים", ציין סג"מ מזרחי. "העבודה שלנו היום אינטנסיבית מאוד, כך שלא יוצא לנו לשבת יחד יותר מדי".