"ממצאי הביקורת מצביעים על מחדל מתמשך בטיפול במוכנות העורף למתקפה כימית" - כך מסכם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס את מסקנות הפרק הראשון והחמור ביותר בדוח המבקר שפורסם הערב, שרובו ככולו עוסק במערכת הביטחון.
"המחדל מתבטא, בין היתר, בירידה עקבית בשיעור ערכות המגן הכשירות המצויות בידי הציבור", מפרט המבקר. "שיעורן הנמוך של ערכות המגן הכשירות לא יאפשר מתן מיגון למרבית תושבי מדינת ישראל במקרה שהמדינה תותקף בחומרי לחימה כימיים".
במשרד מבקר המדינה גם תקפו בחריפות את צה"ל על רכישת ערכת האב"כ "אבן ספיר", שלטענתם נרכשה למרות שהיא "מהווה סכנה למשתמשים בה".
בתחום המוכנות לזמן חירום נבדק נושא נוסף, אקטואלי מתמיד: תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח מערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע-קרקע. בין היתר נבדקה התנהלות גורמי צה"ל ומשרד הביטחון בנושא. מתברר שבישראל כמו בישראל, הבירוקרטיה חנקה את היעילות.
"הליקויים שנמצאו עלולים להביא לפיתוח ולהצטיידות במערכות שאינן עונות על מלוא הצורך המבצעי באופן מיטבי ותוך חשש להוצאות כספיות מיותרות ולבזבוז זמן", כתב לינדנשטראוס. " ראוי שפרויקטים של פיתוח והצטיידות במערכות נשק בכלל, ובמיוחד פרויקטים עם השפעה משמעותית על תקציב צה"ל ועל בניין כוחו, יבוצעו לאחר שהצורך המבצעי וההישג המבצעי של צה"ל הוגדרו כהלכה ואושרו כנדרש ומבעוד מועד על ידי הגורמים המוסמכים לכך בצה"ל".
הפעילות ב"עוטף ירושלים" - לא מספקת
בתחום הפעילות השוטפת נבדק על ידי מבקר המדינה נושא המכשול והמעברים ב"עוטף ירושלים" - גדר ההפרדה באזור הבירה. נבדקו, בין היתר, ניהול התכנית, תפעול המכשול והמעברים וסוגיות הקשורות ל"מרקם החיים" הנוגעות בעיקר לתושבים של השכונות במזרח ירושלים שנותרו מחוץ למכשול.
"למרות חשיבותה המכרעת של הפעילות באזור זה, ממשלת ישראל והגופים המטפלים בנושא "עוטף ירושלים" לא סיימו עדיין את הקמת המכשול והמעברים ונותר עדיין פער משמעותי, וזאת עקב בעיות תקציב ובעיות בתוואי המכשול העומדות להכרעה משפטית", נכתב. לפי המלצת המבקר, על הממשלה וגורמי הביטחון הנוגעים לדבר לפעול במהירות כדי לתקן את הליקויים שנמצאו.
"יש להחליט מי הגורם המנחה מקצועית בנוגע למתן היתרי מעבר במעברים ולהסדיר את המחלוקת בין השב"כ למשטרה בעניין ההנחיה בסוגיית הטיפול הביטחוני בנוסע", נכתב בדוח. "יש לעגן בתשתית חוקית הולמת את תחום הפיקוד והשליטה על הכוחות המשרתים במעברים".
ליקויים בנגישות הרפואה לחיילים
בתחום המעקב, ביצע משרד המבקר הפעם חמש ביקורות: הראשונה עוסקת בהספקת שירותי רפואה לחיילים על ידי צה"ל ומשרד הביטחון בתחומים רבים, ביניהם: תהליך קבלת ההחלטות בצה"ל, במשרד הביטחון, במשרד האוצר ובמשרד הבריאות בנושא הספקת שירותים רפואיים לחיילי צה"ל בעתיד, ויכולתו של חיל הרפואה לממש את אחריותו לבריאות החיילים. בעיה מרכזית אותה מציין המבקר בדוח היא מחסור ברופאים צבאיים.
"היעדר רופאים ביחידות שדה הוא מצב חמור מאוד שאין להשלים עמו", קובע הדוח. "בהתקיים מחסור ברופאים כפי שצה"ל מציג, ראוי שצה"ל וועדת תכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה יסכמו בדחיפות, בשיתוף עם הפקולטות לרפואה, את הדרך המיטבית להגדלת מספר העתודאים שלומדים לימודי רפואה".
ביקורת מעקב נוספת נערכה באגף שיקום נכים ובאגף משפחות והנצחה שבמשרד הביטחון. בביקורת נמצאו תקלות בתיקון הליקויים שהועלו בדוחות קודמים של המבקר ובמימוש התחייבויות משרד הביטחון בדיוני הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בנושאים הקשורים לאגף שיקום נכים ולאגף משפחות והנצחה.
עשרות מקרים של "כמעט תאונה" בין מסוקים
בתחום הפרויקטים של פיתוח נעשו שתי ביקורות. האחת עוסקת בעיקר בסדרי ההתקשרות שבין משרד הביטחון לבין "אלתא מערכות" בפיתוח מערכות ייחודיות. השנייה עוסקת בהליך הנמשך כעשור למציאת פתרון בנושא מערכות התרעה על התנגשות במסוקים, בעיה ששבה ועלתה בעשור האחרון בעקבות תאונות חמורות, שאף עלו בחיי אדם, וכמעט תאונות.
דוח מבקר המדינה התקבל בצה"ל, שלמד את הממצאים והמסקנות שמעלה הדוח. "צה"ל מחויב לתיקון הליקויים בנושאים העולים בדוח תוך מעקב סדור אחר תהליכי התיקון ודיווח על כך לגורמים בממשלה, בכנסת ובמשרד הביטחון", אמרו בצבא.
"צה"ל הינו ארגון מבוקר המעוניין להשתפר בכל עת בכלל הנדבכים המוזכרים בדוח", הוסיפו בצה"ל. "דוח מבקר המדינה נתפס בצה"ל ככלי עזר חשוב וחיוני לאיתור ותיקון הליקויים. כלל הנושאים המוזכרים בדוח עברו בחינה מקיפה ובחלק מהם החל הליך של תיקון הליקויים עוד קודם לפרסום הדוח".