הפגיעה שלקחה את חייו של דניאל בן ה-4 (צילום: חטיבת דוברות המשטרה)
מקום הפגיעה, אתמול | צילום: חטיבת דוברות המשטרה

פחות מיממה לאחר מותו של דניאל טרגרמן בן ה-4 בקיבוץ במועצת שער הנגב, התושבים ביישובים סמוכי הגדר שוקלים פעם נוספת האם לעזוב את המקום על מנת להתרחק מטווח הרקטות ופצצות המרגמה. היום הם מקבלים מסר שאינו משתמע לשתי פנים מהשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', שקיים סיור בדרום.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"אני רואה את הקושי, את הילדים, זה לא פשוט", אמר השר אהרונוביץ'. "מי שיכול לצאת החוצה ולא חיוני לקיבוץ, שלא יהיה. השיקול הוא רק שלהם. הצבא יכול להמליץ, אבל הם יבחרו. זה לא ייגמר בשעות או ימים. אמרתי שבסופו של דבר ההחלטה להישאר או לא היא אינדיבידואלית. הנשים והילדים, מי שלא חושב שהוא צריך להיות, שלא יהיה".

בעקבות הירי הקטלני אתמול החליטו משפחות עם ילדים במועצה האזורית שער הנגב לצאת מהאזור המטווח, זאת לאחר שגם הבוקר פגעה פצצת מרגמה בחדר אוכל בקיבוץ באזור. במועצה מבהירים כי לא מדובר בפינוי רשמי, אך עם זאת במועצה עוזרים ומסייעים לכל משפחה המבקשת לצאת להתאוורר מחוץ לאזור.

אהרונוביץ' הביע את תנחומיו למשפחתו של טרגרמן בן ה-4, והדגיש את הצורך בסבלנות מצד התושבים. "אני חושב שצריך להמשיך להכות, ויש הרבה עבודה", הוסיף השר. "צה"ל נתן מכה קשה, אי אפשר למדוד את זה בימים או שבועות. זו מערכה שאנחנו מכים בה חזק מאד אבל גם הצד השני. ראינו את זה אתמול. בסוף נביא את הפתרון ונצליח אבל צריך הרבה אוויר והרבה זמן".

מגבה את השוטרים, מבקר את עמיתיו (צילום: אלון שני, חדשות 2)
"מי שיכול, שייצא". אהרונוביץ' | צילום: אלון שני, חדשות 2

מותו של טרגרמן הפך לתזכורת כואבת עבור תושבי היישובים באזור לסכנה הטמונה באיום המתמשך המגיע מהרצועה.

ביישוב בו אירע האסון בשער הנגב עדיין מתמודדים עם הטראומה הקשה. "אנחנו בתחושות מאוד מאוד קשות", סיפר שכן של משפחת טרגרמן, שפצצת המרגמה הקטלנית פגעה גם בביתו. "כל הערב היה מאוד קשה. אין לנו מילים. זה כמו רולטה רוסית. אנחנו חיים במציאות הזאת הרבה מאוד שנים ואתמול קיבלנו הוכחה שאם הם רוצים לפגוע הם יכולים".

מגמות מדאיגות. העורף במבצע צוק איתן (צילום: AP)
"כמו רולטה רוסית" | צילום: AP

שמוליק ריפמן, יושב ראש מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית רמת הנגב, תקף את מדיניות הממשלה ואמר כי "במדינה מתוקנת יש להכניס את הגורם האזרחי בבסיס ההחלטות שלה".

ריפמן הוסיף כי "מראש היה צריך לקבל החלטות ולתת תשובות. המדינה לא מסוגלת לחשוב על זה כי עצם החשיבה על זה גורמת למדינה לחשוב כמה לשלם לאזרחיה. המדינה מחזיקה יד קמוצה על החלטות שמאחוריהן עומד כסף לטיפול באזרחים. עד עכשיו הכל נראה כמו פעילות ספונטנית. בנקודת הזמן הזאת המדינה לא עושה כלום. זו לא התנהלות סבירה".