כך נראה ה"מצור" על עזה: כמעט בכל דיון על המצב ברצועה עולה המילה "מצור" שישראל מטילה לטענת הפלסטינים על כ-2 מיליון תושבים שחיים בתנאים קשים תחת שלטון חמאס. בדקנו מה בדיוק נכנס לעזה מדי יום, מה מותר להוציא מהרצועה - ומי יוצא ונכנס אליה. האם טענות הפלסטינים נכונות? תשפטו בעצמכם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
500-600 משאיות עמוסות סחורות נכנסות מדי יום מישראל לרצועת עזה, שבה חיים כשני מיליון פלסטינים ונחשבת לאחד המקומות הצפופים ביותר בעולם. המוצרים שנכנסים בכמויות הגדולות ביותר הם דלקים, מוצרי מזון, פירות וירקות, חיטה, חומרים מסוימים לבנייה, תרופות וציוד רפואי, טיטולים, מוצרי היגיינה, צעצועים ומזון לבעלי חיים. בנוסף, ישראל מספקת כמחצית מצריכת החשמל של עזה.
ויש גם רשימה של דברים שאסור להכניס לעזה - בעיקר בשל החשש שמוצרים וחומרים שונים יזלגו לידי ארגוני הטרור ברצועה וייעשה בהם שימוש לבניית מנהרות וייצור נשק ומטענים. אמצעי לחימה, כימיקלים, דשנים, ציוד תקשורת, ציוד למחרטות, ציוד אופטי, כלי טיס, ברזלים גדולים וצינורות מתכת, בטון מוכן, כלי רכב מסחריים, טרקטורונים ואופנועים - כולם אסורים בכניסה לרצועה.
ומי יוצאים מרצועת עזה ליהודה ושומרון ולשטחי הקו הירוק? 10,000 חולים ומלוויהם שיוצאים מדי שנה לטיפולים בנסיבות הומניטריות ו-1,600 סוחרים בעלי היתר. הכניסה והיציאה לרצועה מתאפשרת ברכב או ברגל - ורק בהיתרים מיוחדים וחריגים. לא ניתן לצאת משטח עזה דרך הים, למעט מרחב ימי שהוקצה לדיג - במרחק של עד 6 מייל מהחוף. מהרצועה יוצאים החוצה גם תוצרת חקלאית, מוצרי טקסטיל וריהוט.
גם במעבר רפיח, בגבול שבין רצועת עזה למצרים, עוברים אלפי פלסטינים בעלי היתרי כל חודש. בכל האמור לסחורות, עוברות שם כ-50 משאיות סחורה ביום. חל איסור להעביר סחורות דרך הים באזור זה.