חיילים, בדואים, שטחים (צילום: דו"צ)
אילוסטרציה | צילום: דו"צ

מאמינים בצה"ל וברמטכ"ל, פחות באופן הטיפול בחיילים: מנתוני מדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב שמתפרסם היום (שלישי) עולה כי האמון בצה"ל ובצבא העם עדיין גבוה בקרב החברה היהודית. עם זאת, בנושאים שאינם קשורים לתפקודו של צה"ל בשדה הקרב, הציבור הישראלי אינו מעניק לצבא אשראי בלתי מוגבל.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו  

בעוד שבתחום המבצעי והאתי הישראלים נותנים לצה"ל ציון גבוה במיוחד, בתחומים אחרים - כמו היחס לחיילים, ההתנהלות התקציבית והיחס בין גברים לנשים - הציבור שבע רצון במידה פחותה. לציון הגבוה ביותר זכו הכושר הקרבי והמבצעי של צה"ל וההתנהלות המוסרית בזמן פעילות מבצעית, זאת גם על רקע פרשת אלאור אזריה שמחוללת סערה בציבוריות הישראלית זה שנה וחצי.

עם זאת, בבחינת סוגיית השוויון בין נשים לגברים בצה"ל, זוכה הצבא לציון בינוני בלבד. הפרמטרים שזכו לציון הנמוך ביותר בסקר הינם היחס לחיילים וטיפול בבעיותיהם על ידי הצבא וההתנהלות התקציבית של צה"ל.

רוב גדול תומך בגיוס חרדים (צילום: דובר צה"ל)
רוב גדול תומך בגיוס חרדים | צילום: דובר צה"ל

64% מהישראלים ו-69% מהיהודים שהשתתפו בסקר מביעים תמיכה בגיוס חובה של צעירים חרדים לצה"ל. בעוד שרוב גדול בקרב החילונים (81%) והמסורתיים (73%) תומכים בגיוס חרדים, רק מחצית מהדתיים (51%) ומיעוט מקרב החרדים עצמם (19.5%) תומכים בכך.

עוד עולה מהסקר שהישראלים בסך הכל מרוצים מתפקודו של הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט והעניקו לו את הציון 3.6 מתוך 5 - זאת לעומת שר הביטחון אביגדור ליברמן, שזכה לציון נמוך מעט יותר מהרמטכ"ל: 3 מתוך 5 בסך הכל.

צילום ארכיון (צילום: אריאל חרמוני / פלאש 90, חדשות)
אמון גבוה יותר באיזנקוט | צילום: אריאל חרמוני / פלאש 90, חדשות

בסקר נמצא כי שני הנושאים החשובים ביותר להבטחת עתידה של ישראל הם הקטנת המתחים בין החלקים השונים בחברה הישראלית וטיפוח מערכת החינוך (24% כל אחד). מנגד, השגת הסכם שלום עם הפלסטינים, פיתוח הכלכלה וחיזוק צה"ל זכו לעדיפות נמוכה יותר (14% כל אחד). בנוסף, רוב הישראלים אינם מסכימים עם הטענה כי חקירות המשטרה ופרקליטות המדינה בנוגע לראש הממשלה נתניהו הן תוצאה של רצון פוליטי להפילו (59.5%).

הסקר נערך על ידי פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, והשתתפו בו כ-600 מרואיינים.