הרמטכ"ל גדי איזנקוט דיבר הבוקר (שלישי) על האתגרים הצפויים לצה"ל בשנת השבעים להקמתו ואמר כי "האיום האירני הפך בעשור האחרון למשימה מספר 1 של צה"ל". עוד התייחס למתיחות האחרונה עם הפלסטינים ברצועת עזה וביו"ש וביקר פוליטיקאים על "ההצהרות לא אחראיות להגיב במקסימום כוח על רקטות".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"הייעוד של צה"ל לא השתנה מאז הקמתו", הסביר איזנקוט את מאזן הכוחות במזרח התיכון ופירט את החזיתות האפשריות של ישראל בעתיד הקרוב והרחוק. לדברי הרמטכ"ל, מדובר ב-5 חזיתות שמעליהן מתנוססת "מטריה אירנית גדולה וחזקה".

בדברים שנשא בכנס לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק ז"ל במרכז הבינתחומי בהרצליה, חילק איזנקוט את עזה ואת יהודה ושומרון לשתי חזיתות שונות שישראל צריכה להתמודד עמן. את עזה כינה "החזית המורכבת ביותר". לדבריו, יש ברצועה "מציאות אזרחית כלכלית קשה וסכנה לקריסה הומניטרית, 47% אבטלה שמביאה את ארגון חמאס להרכין ראש וללכת לרשות ולדרוש פיוס ואפילו להצהיר שהשלטון האזרחי עובר לרשות".

חשיפת מנהרת טרור בעזה, ארכיון (צילום: דובר צה"ל)
חשיפת מנהרת טרור בעזה, ארכיון | צילום: דובר צה"ל

באשר לאיום מנהרות הטרור חשף הרמטכ"ל כי "פיתחנו דפוס שמאתר את הפעילות התת-קרקעית ונפעל עד להסרת האיום בצורה מוחלטת. מאז 'צוק איתן' המציאות מורכבת - לא נפצע חייל צה"ל ולא נהרג אזרח ישראלי ומצד שני נותרו מספר רקטות רב".

"לא מוכנים לקבל ירי של אפילו רקטה בודדת"

איזנקוט התייחס לגורמים במערכת הפוליטית שקוראים לממשלה להגיב בתקיפות על כל רקטה שמשוגרת מרצועת עזה לשטח ישראל, אמר כי מדובר באמירות לא אחראיות והתריע כי זו המטרה של ארגוני הטרור - להתגרות בישראל ולמשוך אותה כדי להסלים את המצב. "ההצהרות הלא אחראיות להגיב במקסימום כוח על רקטות זה לא הדבר הנכון לעשות", הבהיר. "יחד עם זאת אנחנו לא מוכנים לקבל ירי של אפילו רקטה בודדת. הרתעה לא נבנית ביום ולא נשחקת ביום - אי אפשר לבחון אותה כל בוקר בהוצאת העיתונים. במרחב שאנחנו אחראים עליו יש 11 שנים של שקט לרווחת שני הצדדים".

"חיזבאללה - השליח האירני בסוריה" (צילום: החדשות)
"חיזבאללה - השליח האירני בסוריה" | צילום: החדשות

על יהודה ושומרון אמר הרמטכ"ל כי ישראל הצליחה לייצב את האזור בהצלחה לאחר הפרות הסדר עקב הכרזת טראמפ מבלי לגרום להסלמה נוספת והוסיף כי שיתוף הפעולה הכלכלי עם הפלסטיניים נושא פרי. "ידענו להפריד בין טרור ואוכלוסייה. כ-70 אלף פלסטינים הלכו לעבוד בשטחי ישראל: 400 אלף קמים בבוקר והולכים לעבודה, זה יוצר דינמיקה של חיים חיוביים וזה מחזק את תחושת הביטחון ולאפשר לאוכלוסייה לחיות את חייה. גם ברגעים רגועים, וגם ברגעים של כעס, המדיניות היא לאפשר מציאות ביטחונית טובה ולקחת החלטות מתוך עמדה של כוח וראוי שהיא תימשך".

נפילת רקטה במ.א. אשכול, השבוע (צילום: דוברות המשטרה)
רקטה שהתפוצצה אמש בעוטף עזה | צילום: דוברות המשטרה

איזנקוט התייחס בדבריו בפירוט רב לאירן, ואמר כי כל החזיתות שפירט הן "תחת מטריה אירנית". על לבנון אמר כי "בסיוע האירנים בנו יכולת הגנה ופגיעה בעורף הישראלי לאורך זמן. חיזבאללה שינה את עורו ב-4 שנים האחרונות: הוא הפך לשליח אירני בסוריה, עירק, תימן ועוד. הארגון איבד קרוב ל-2000 לוחמים".

"סרבנות - קריאת תיגר על מה שמאחד אותנו כחברה"

אינזקוט פירט גם על הזווית הסורית והתייחס לתבוסה של דאע"ש ולאובדן השטחים של ארגון הטרור בסוריה. "המדינה האסלאמית מובסת בסיוע המערב", אמר אך צפה כי "התופעה של דאע"ש (תהיה) כתופעה מתמשכת, הרעיון קיים והדפוס יימשך. חיזבאללה ואירן תופסים את עצמם בצד המנצח, יחד עם אסד, והם ירצו לחזק את המערך בסוריה והסיכון הוא משמעותי".

איזינקוט הבהיר את היעדים של ישראל בגבול הצפון לאחר הניצחון של משטר אסד במלחמת האזרחים בסוריה, והבהיר כי על פי ההערכות יש כרגע במדינה עשרת אלפים לוחמים שיעיים: "המאמץ שלנו זה למנוע את ההתבססות בגבול הצפוני במאמצים צבאיים ובינלאומיים. ישראל בקואליציה רחבה שיש לה סיבה למנוע התבססות שיעית בסוריה, זה יהיה מבשר רע לעם הסורי, לישראל ולאירופה. לאן ינדדו הפליטים הסונים? אני מעריך שלאירופה, ומכאן יש אינטרס לישראל ואינטרס בינלאומי לדחוק את אירן חזרה לאירן. יש לפעול למניעת הגעת המליציות לאזור הגולן והאתגר הוא להפעיל את הכוח בצורה נכונה".

הפרות סדר ברצועת עזה (ארכיון)
יום זעם בעזה בעקבות הכרזת טראמפ | צילום:

בדבריו התייחס הרמטכ"ל גם למכתב הסרבנות ששיגרו בשבוע שעבר 68 תלמידי תיכון והתריע כי הסרבנות מערערת על יציבותה של החברה הישראלית. "נושא הסרבנות המצפונית התקיים בבודדים לאורך השנים, הפרסום של סרבנות קבוצתית בעיניי יוצר בעיה קשה. אני דוחה את זה: צה"ל לא בחר לפקד על יו"ש, צה"ל קיבל את המשימה לפני עשרות שנים ופועל תחת הנחיות ממשלה והחוק הישראלי בצורה מקצועית וערכית.

"האמירה היא חד משמעית: צה"ל נתון למרות הממשלה ולא בוחר את המשימות, כל צעיר וצעירה נדרשים להתגייס לצה"ל", המשיך. "סרבנות מכל סוג שהיא היא קריאת תיגר על מה שמאחד אותנו כחברה ומעבר לחווק שמחייב גיוס חובה ישנה מחויבות הדדית לביטחון המדינה, ועל הצעירים וצעירות לתרום ככל האפשר מתוך ההבנה שצה"ל היא לא גורם פוליטי. אנחנו פועלים על פי חוק. אפשר להביע דעות שונות על כל סוגייה, אבל מרגע שניתנה פקודה אני לא רואה קצין שמסרב פקודה או שקורא תיגר על ממשלה נבחרת".