"תמונת מצב עגומה, צה"ל צריך לדאוג לציוד ולא התורמים": גיוס הכספים עבור החיילים מתבצע בניגוד לנהלים ועלול ליצור מצב של חוסר שוויון בין יחידות צה"ל השונות - כך עולה מביקורת של משרד מבקר המדינה. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (שני) את החלק מהדוח השנתי העוסק במערכת הביטחון. כמו כן ציין המבקר כי המצב הנוכחי פוגע בתדמית של צה"ל. פרק נוסף העוסק בוועדה לאנרגיה אטומית הוגש לבכירים אך לא הונח על שולחן הכנסת ולא מפורסם לציבור מטעמי ביטחון.
על פי הדוח, מערך ההתרמה עבור חיילי צה"ל פועל באופן לא מתואם - ובמקרים לא מעטים החיילים והקצינים עצמם הם אלו שעומדים בקשר רציף עם התורמים, במקום הגופים המיועדים לכך כמו האגודה למען החייל או לב"י. יש לציין כי על פי פקודות צה"ל, לחייל אסור לבקש או לקבל מתנה, תרומה, או טובת הנאה ממוסדות שאינם צבאיים עבור יחידה צבאית - וגם אסור לו לעמוד בקשר עם תורם על רקע התרומה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"ממצאי הביקורת מציגים תמונת מצב עגומה ביותר, ולפיה קצינים וחיילים מקיימים מגע ישיר עם תורמים, ומעורבים בגיוס ובקבלה של תרומות בכסף ובפריטים שונים, ובהם אף ציוד לחימה; כל זאת בניגוד לפקודות ולהוראות וללא פיקוח ובקרה של צה"ל", ציין המבקר.
"צה"ל מוצג כמי שאינו יכול לספק את צרכי חייליו"
לדברי שפירא, במספר מקרים התורמים התבקשו להעביר כסף ליחידות לא רק עבור "מותרות" או רווחה - אלא גם עבור ציוד הכרחי. המבקר נזף והדגיש כי "ציוד לחימה ופריטים הנדרשים לפעילות ליבה של הצבא צריכים להיות מסופקים על ידי צה"ל בעצמו". כמו כן, הדגיש שפירא, המצב הקיים וחסר ההסדרה "פוגע בשמו הטוב של צה"ל ומציגו כצבא שאינו אוכף את מילוי פקודותיו על חייליו ואשר אינו יכול לספק את צרכיו הבסיסיים של חייליו".
אחד מסממני התקופה, השימוש הגובר ברשתות החברתיות, מהווה גורם נוסף לדאגה: בדוח המבקר מצוינים מקרים של גיוס כספים על ידי חיילים או קרובי משפחתם באמצעות האינטרנט והמדיה החברתית, "בלא שיש בידי צה"ל לקיים פיקוח ובקרה על השימוש הנעשה בתרומות".
שפירא התריע כי "תופעות חמורות אלה עלולות לגרום לפגיעה בשוויוניות בין יחידות צה"ל וחייליו, ואף לעורר לחצים בלתי ראויים כלפי הורי החיילים וקרוביהם - הגיוס העצמאי גורם לפערים באיכות הציוד בין יחידות שונות בעלות אותו צביון שירות, דבר העלול לפגוע פגיעה מוראלית בחיילים, ולגרום לתחרות מזיקה בין יחידות צה"ל השונות".
"לאכוף ואף להעניש"
המבקר אף ציין כי גם אם גיוס התרומות יתבצע על פי הנהלים, אין דרך להבטיח שהוא ינותב כראוי לחיילים הזקוקים לכך: "לצה"ל אין מערכת מידע המרכזת את כל התמיכות שקיבל כל אחד מהחיילים המוגדרים כחיילים נזקקים באמצעות תרומות. דבר זה פוגע ביכולתו של צה"ל להבטיח ככל הניתן הקצאת תרומות לחיילים אלו בצורה מתוכננת ושוויונית". לנוכח הממצאים המדאיגים, המבקר קורא לצה"ל "לאכוף בנחרצות את קיום הפקודות על מנת למגר תופעה זו ולהדק את הפיקוח והבקרה על ייעוד התרומות". בחלק ההמלצות קרא המבקר "לאכוף ואף להעניש" את אנשי הצבא החורגים מהנהלים.
התגובות: הלקחים הופקו, התרומות משמשות רק לרווחה ולא לציוד לחימה
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל מספק לחייליו את הציוד הנדרש בשגרה ובחירום, מיום גיוסם ובמהלך שירותם ביחידות בהתאם לאופי הפעילות המשתנה של כל יחידה. תרומות המועברות לצה"ל מוקדשות לרווחת הפרט של החיילים ולא נעשה בהן שימוש לרכישת ציוד המיועד לפעילות מבצעית".
"באוגוסט 2015, כחלק מהפקת הלקחים מדוחות ביקורת קודמים והבנה כי דרוש גוף אחוד שמאגד את נושא התרומות תחתיו, הוקם באגף כוח האדם ענף התרומות והרווחה אשר אמון על בקרה, תכנון ומעקב אחר התרומות בכלל יחידות צה"ל. בימים אלו מוביל ענף זה עבודת מטה מקיפה להסדרת פקודות הצבא בנושא תרומות ובמקביל התבצעו עדכונים שוטפים של הגורמים בשטח, הופצו מספר אגרות בנושא וכן התקיים כנס צה"לי בהשתתפות נציגי השלישות באגפים ובזרועות בו הוצגו הכללים לאישור תרומה והאיסור על קשר ישיר בין גורמי הצבא לתורמים".
עוד הדגישו בצה"ל כי הרמטכ"ל גדי איזנקוט ציין במספר רב של דיונים כי הוא "רואה בחומרה את תופעת התרומות הלא מוסדיות הקיימת בצה"ל". במסגרת זו סיכם איזנקוט על מספר מנגנוני פעולה לצמצום תופעה זו ולאכיפת האיסור לתרומות מסוג זה. עוד ציין במספר הזדמנויות כי הוא רואה צורך במיקוד התרומות בצה"ל לחיזוק חיילי החובה והשתלבותם בצה"ל, רווחתם והוקרה לאחר שחרורם.
"באשר למקרים המוצגים בדוח, כדוגמאות להתנהלות של יחידות שקיבלו תרומות באופן שאינו תקין, נציין כי כלל המקרים נבדקו. במידה ונמצאו ליקויים, הם תוקנו ובמידת הצורך ננקטו צעדים משמעותיים כנגד הנוגעים בדבר. הנושא עלה במספר דיונים ובמספר פורמי מטכ"ל וצה"ל פועל באופן רציף להתמודדות עם תופעה זו".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון מוביל בשנים האחרונות מהלך היסטורי לשינוי במבנה מנגנון ההתרמה לרווחת חיילי צה"ל, שבמסגרתו נחתם בשנת 2015 הסכם המסדיר את איחוד קרן לב"י עם האגודה למען החייל. זאת כחלק מיישום המלצות הועדה ציבורית (ועדת מינטקביץ'), שמינה שר הביטחון, להסדרת פעילותן של שתי העמותות".
"החל מתחילת שנת 2016 פועל הארגון תחת גג אחד, שתחתיו שני גופי משנה - גוף לגיוס תרומות למען החיילים וגוף תפעולי שעוסק במימוש התרומות ובפעילות לרווחת חיילי צה"ל, ע"פ הנחיות וסדרי עדיפויות שיקבעו על ידי צה"ל, למטרות שקבע צה"ל ובתיאום עמו. האיחוד של האגודה למען החייל לקרן לב"י לגוף אחד ייעל וימקד את פעילותם הברוכה למען חיילי צה"ל, ויבטיח שכל תרומה תגיע על פי סדרי עדיפויות נכונים לחיילים שבאמת זקוקים לה. כמו כן נבנו מנגנוני בקרה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנועדו לפקח על: שימוש נאות בתרומות, הימנעות מהתרמה ישירה של יחידות הצבא והפניית התרומות לרווחת החיילים ולא לרכש ציוד לחימה".
מהאגודה למען החייל וקרן לב"י נמסר בתגובה: "במרץ 2015 נחתם הסכם בין האגודה למען החייל, קרן לב"י ומשרד הביטחון. השינוי הארגוני שאיחד בין האגודה ללב"י פתר למעשה את הליקויים שהועלו בדוח - רובם ככולם. האגודה למען החייל וקרן לב"י עובדות כגוף אחד בראשות וועד מנהל ויו"ר אחד, כדי לייעל ולרכז את נושא גיוס התרומות ומימושן לרווחת החיילים. על פי ההסכם, כל הוצאות המנהליות והוצאות ההנהלה ממומנות מזה כתשעה חודשים ע"י משרד הביטחון, כך ש- 100% מכל תרומה מגיעים לייעודם -לרווחת החיילים".
"ביטלנו את מרכז ההתרמה הטלפוני, אשר מימונו נעשה על ידי חלק ניכר מהתרומות. אנו פועלים בשקיפות מלאה כלפי הציבור, התורמים, צה"ל ומשרד הביטחון, והכל פתוח לביקורת ציבורית. ההתנהגות חריגה המוזכרת בדוח התגלתה עקב בדיקה שיזמה האגודה, והנושא טופל במלוא החומרה עם הגילוי, עוד במהלך שנת 2013. הנוהל לטיפול בנושא תוקן והוטמע זה מכבר על פי המלצות מבקר המדינה".