כך משתיקים מחאה חברתית | צילום:
AP
הפרשן אמנון אברמוביץ הודיע אתמול (ראשון) במהדורה המרכזית של החדשות בערוץ 2 כי ישראל תתנצל בפני טורקיה תוך שבוע שבועיים. הוא לא אמר מה גרם לסיבוב הפרסה במדיניות ראש הממשלה, שעד אתמול הכריז כל העת כי ישראל לא תתנצל. מה שאנס את נתניהו לחזור בו היה איום אמריקאי חד משמעי, כי אי התנצלות מסכנת את האינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית ולא תאפשר לה למנוע הצבעה במועצת הביטחון בעד מדינה פלסטינית.
האיום הגיע כבר לפני כשבוע ואף פורסם במוצנע בידיעות אחרונות. לקח לנתניהו כמה ימים לבדוק אם ניתן לכופף את הנשיא ומזכירת המדינה באמצעות הלובי הישראלי. בינתיים הרגה ישראל שלושה חיילים מצריים, ויחסי המדינות איימו לקרוס כאשר גם מצרים דרשה התנצלות וחקירה.
ארצות הברית מבינה כי המשך התמיכה במדיניות ממשלת ישראל מובילה לאובדן ההשפעה שלה בטורקיה ומצרים, והשתלטות איראן על האזור כולו. החשש הוא שזה יוביל לנפילת כל המפרץ הפרסי עתיר הנפט והגז, ולהשתלטות תומכי איראן עליו. מול פגיעה כה משמעותית באינטרסים האמריקאיים הביטחוניים, ולא פחות חשוב מכך ברווחי חברות הדלק, קמו גם הרפובליקאים שהבהירו לפונדמליסטים הנוצרים תומכי ישראל כי זה הגבול. כנראה שתמיכה בישראל מתקבלת כל עוד אינה פוגעת ברווחי חברות הענק. לבסוף גם נתניהו הבין שאם ברצונו לקבל תמיכה אמריקאית בהצבעות באו"ם בספטמבר, ובכלל תמיכה בישראל, עליו לרדת מהמדיניות הליברמנית וללכת לקנוסה - להתנצל לפני טורקיה ומצרים.
הלקח של בר כוכבא
הקרע עם מצרים נגרם בגלל הסיכסוך בין ישראל לפלסטינים בכלל ולרצועת עזה בפרט. מצרים של אחרי המהפכה משנה את מדיניותה ותתמוך יותר בחמאס. אבל ישראל לא תמימה פה - דומה שההתלקחות שהובילה גם לתקיפת החמאס בגבול ישראל מצרים לובתה בשבועיים האחרונים על ידי ישראל במכוון, כדי להסיט את העניין הציבורי ממחאת האוהלים. בטור שפרסמתי כאן לפני שבועיים הזהרתי כי נתניהו ינסה לגרום להתלקחות בטחונית כדי לפגוע במחאת האוהלים. שר החינוך לשעבר יוסי שריד אף הוא כתב זאת ברשימה ביומון "הארץ".
ואכן כך - ישראל יצאה לתקיפות ללא הפסקה של חיל האוויר על רצועת עזה בשבועות האחרונים, רובן ללא התגרות חמאסית קודמת אלא כפעולה נגד מנהרות. חיפוש המילים "חיל האוויר תקף ברצועת עזה" בגוגל מעלה עשרות תקיפות של חיל האוויר על עזה בשבועות האחרונים, שפורסמו בתקשורת הישראלית בצורה נסתרת וזניחה. יתכן שדברים אלה גרמו לתקרית בטחונית עם החמאס.
מלחמות קל להתחיל אולם אין שליטה על המשכן. הריגת החיילים המצריים לא נעשתה במכוון כנגד מצרים אלא כחלק מניסיון הפגיעה בחוליות החמאס. כך גם הריגת אזרחים טורקיים על סיפון המרמרה בים. אבל הקרע עם מצרים אחרי טורקיה היה "גשר אחד יותר מדי". בסרט המצויין בשם זה מתואר ניסיון כוחות בנות הברית במלחמת העולם השנייה לקצר את המלחמה בכניסה לגרמניה הנאצית באמצעות מבצע מלחמתי מסובך. הפעולה נכשלה בגלל הרצון לכבוש גשר על הריין כדי לאפשר פלישה לגרמניה. כיבוש גשר זה היה מאמץ גדול מדי, וכל הפעולה נכשלה.
לפני אלפיים שנה ניסו שליטי מדינת ישראל של אז להתמודד מול המעצמות האזוריות השליטות אשור, בבל ורומא. גדולי הנביאים הזהירו מיציאה נגד מעצמה אזורית, אולם הנתניהו והליברמן של אז, כמו בר כוכבא, הימרו על הזיקפה הלאומית מול המעצמות האיראניות-מוסלמיות של אז. התוצאות היו פעמיים חורבן המדינה.
>> הטור הקודם שלי: האם נתניהו ייזום מתיחות ביטחונית?
>> "אנחנו ממשיכים במחאה למרות המלחמה"
יגאל לביב הוא עורך האתר חדשות האנרגיה
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
