ממשלת ישראל החליטה בצהריים בתום ישיבה סוערת, לאשר את שינוי מפת אזורי העדיפות הלאומית. 21 שרים הצביעו בעד, וחמשת שרי העבודה הצביעו נגד ההחלטה. למרות שבימים האחרונים ניסתה להשפיע על מקבלי ההחלטות, אשקלון בסופו של דבר לא תכלל באזורי העדיפות הלאומית, אך היא תוכל להגיש בקשה לוועדת החריגים.
"במפה יש התייחסות למצב הביטחוני וחשוב להבין שאנחנו מתכוונים לגזור את עתיד היישובים בשטחי יהודה ושומרון רק בהסדר קבע", אמר במהלך הדיון ראש הממשלה בנימין נתניהו. עוד הוא הוסיף כי כעת יהיה בידי השרים לחלק את התקציבים במשרדם לפי ראות עיניהם, לאחר שהוגדרו אזורי העדיפות.
שר הביטחון אהוד ברק, שאיים וקיים, שאם ההצבעה לא תידחה בשבוע, שרי העבודה יצביעו נגד, התנגד בתוקף לאישור המפות כפי שהוצגו בממשלה. "תושבי השטחים בהתנחלויות המבודדות מיוצגים במפת העדיפות הרבה מעבר למשקלם באוכלוסיה", אמר שר הביטחון.
לדברי ברק, צה"ל מבטיח את ביטחונם של ישראלים בכל מקום וימשיך לעשות זאת בכל מצב, גם בעתיד. "ישנם מספר ישובים קטנים שבאופן עקבי מהווים מקור לפעילות קיצונית שעלולה לפגוע במרקם היחסים העדין בין התושבים היהודים והערבים, כמו למשל באירועים כגון האירוע החמור של הצתת המסגד ביום שישי", סיכם.
אשקלון בינתיים נשארת בחוץ
ראש עיריית אשקלון בני וקנין מתח היום ביקורת חריפה על החלטת הממשלה. "אשקלון הינה סמל לעמידה איתנה של תושבים אל מול הטרור וסמל למלחמת "עופרת יצוקה", אמר וקנין. "אני מצפה מהממשלה יישבו ויכלילו את אשקלון במפת העדיפות הלאומית".
לדברי משרד ראש הממשלה, המפה האזורית היא מסגרת שלפיה יחליט כל שר בממשלה כיצד לחלק את ההטבות לתושבים בתוך משרדו. בנוסף נקבע כי קיימים שני מדדים - נגישות אזורית וחוסן לאומי, שלפיהם נקבע מיהם הישובים הנדרשים לסיוע מוגבר.
המפה עוסקת בתחומי חינוך, שיכון, תשתיות, מסלולי עידוד תעסוקה, תרבות וספורט. היא אינה נוגעת בתעשייה, תיירות, חקלאות ובמענקי איזון. כ-1.9 מיליון תושבים נמצאים בתוך המפה של אזורי העדיפות, ומהם 40% הם ממוצא ערבי, וזאת בכדי לפעול לצמצום הפערים בין האוכלוסיות השונות בחברה.