שמונה שנים להתנתקות והזכרונות של התושבים שפונו מתועדים בפרויקט שהשיק אתמול "המרכז למורשת גוש קטיף וצפון השומרון". בטקס ניסה לנאום שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, כשהוא נחנק מבכי תוך שהוא קורא לחשבון נפש.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מאות נאומים נשא אורי אריאל מאז ההתנתקות. אבל אמש, בטקס במלאת שמונה שנים לפינוי מגוש קטיף - שר השיכון פשוט לא הצליח לדבר. בנאום שהיה חשבון נפש אישי ומגזרי אמר אריאל, כי מאז קיץ 2005 הוא אינו מאמין לימין החילוני - ששרון היה נציגו המובהק.
"זה מתחיל באמונה", אמר השר אריאל. "ואם אתה לא מאמין שארץ ישראל היא שלך - אתה יכול לוותר ולגרש. סלחו לי", פנה אל הקהל כשהוא נחנק מבכי.
היום יושב השר אריאל בקואליציה עם ח"כ אלעזר שטרן (התנועה). אמש הוא נזכר בשיחה כאובה עמו במהלך הפינוי. שטרן, אז ראש אכ"א, התבקש על ידי אריאל שהחיילים תושבי הגוש יוכלו להיכנס להיפרד מביתם - בפעם האחרונה. "זה היה דו שיח של חירשים. כמה אטימות. כמה אדישות וכמה אי הבנה צריכה להיות לאיש?", תהה אריאל בבכי. "איך זה יכול להיות? בשביל מה? אבל זה היה. אני הייתי שם. דיברתי איתו".
זה היה מעין מפגש מחזור עצוב של המחנה הכתום. המגזר הזה אולי במצב חזק יותר פוליטית, אבל אמש התברר עד כמה הפצע פתוח.
מח"כ אלעזר שטרן נמסר בתגובה: "בתור חבר דירקטוריון 'הבימה' לשעבר, תמיד תהיתי כיצד שחקן תיאטרון מצליח לבכות על הבמה במקום שבו צריך לבכות. עכשיו אני מבין. הדברים של אורי אריאל הזויים ושקריים. העובדות הן שבהיותי ראש אכ"א יזמתי את ההנחיה שכל חייל המתגורר בגוש קטיף ישוחרר לביתו בימי הפינוי. זו הייתה המדיניות, אלה היו ההוראות שנתתי אישית למח"טים ואך וידאתי את ביצוען. אני משוכנע שמפוני גוש קטיף עצמם יאשרו את גרסתי. זה לא סוד שאורי אריאל מייצג ציונות דתית חרדית וקיצונית שאני נמצא איתה במחלוקת. הבכי השקרי הזה תוך ניצול מצוקתם הכואבת האמיתית של מתיישבי גוש קטיף הוא ביטוי למנהיגות זולה שאינה בוחלת בשום אמצעי על מנת להפיק רווחים פוליטיים".