זוהר. "הציבור הוא הריבון" (צילום: פלאש 90, חדשות)
מיקי זוהר בכנסת | צילום: פלאש 90, חדשות

חבר הכנסת מיקי זוהר (ליכוד) עיכב היום (שלישי) את קידום החוק לפיזור הכנסת, והדיון בוועדת הכנסת התפזר ללא הסכמות. "יכול להיות שאיילת שקד תצטרך לקיים עוד ועדת שרים ונקדם במליאה עוד חוקים", אמר זוהר. "אני בעד פיזור הכנסת רק במועד המתאים. בואו נספור 90 ימים אחורה מ-9 באפריל". זוהר הדגיש כי הסיבה לכך שהוא מעכב את קידום החוק היא שהוא מעוניין "לעבוד עוד קצת למען עם ישראל". בדבריו לחברי הכנסת אמר: "אתם רוצים לרוץ לקמפיינים שלכם".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

הבוקר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה, בהסמכת הממשלה, את ההצעה לפיזור הכנסת. בעקבות אישור השרים, הצעת החוק הייתה אמורה לעלות מחר להצבעה במליאת הכנסת בשלוש קריאות לאחר דיון בוועדת הכנסת. הח"כים צפויים לתמוך במהלך ובכך להכריז רשמית על הקדמת הבחירות ל-9 באפריל, אך בשלב זה לא ברור אם ההצעה אכן תעלה נוכח פעילותו של זוהר.

בכל מקרה, גם לאחר שיאושר פיזור הכנסת הח"כים ימשיכו "לנקות שולחן" ולנסות לאשר עוד מספר חוקים - אך רק כאלו שהקואליציה והאופוזיציה מסכימים עליהם. אלא אם יחול שינוי דרמטי, כמה חוקים שעוררו סערה לא יקודמו ולא יאושרו: חוק הגיוס, חוק עונש מוות למחבלים, חוק גירוש משפחות מחבלים, חוק היועצים המשפטיים של איילת שקד, "חוק גדעון סער", חוק הפורנו וחוק נאמנות בתרבות של מירי רגב לא יגיעו עד לפיזור הכנסת. גם "חוק ההסדרה השני" של ח"כ בצלאל סמוטריץ' נעצר ולא יאושר בקריאה שנייה ושלישית.

העבירה את החוק בוועדת השרים. שקד (צילום: Hadas Parush/Flash90, חדשות)
העבירה את החוק בוועדת השרים. שקד | צילום: Hadas Parush/Flash90, חדשות

בתוך כך מתגברים סימני השאלה סביב החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי נתניהו: גם אם מנדלבליט יזרז את הטיפול בפרשות, ההחלטה הסופית תצטרך להיות סמוך לבחירות. החוק מחייב אותו להמשיך בתהליך אבל נותן לו פתח "לנהוג בזהירות המתבקשת" ולפי שיקול דעתו.

עד לחודש אפריל ציר הזמן בדרך לבחירות יהיה צפוף למדי, והכל יסתיים עשרה ימים לפני חג הפסח. השלב הראשון הוא פיזור הכנסת - חברי הכנסת צריכים לאשר בשלוש קריאות את החוק לפיזור הכנסת. אחר כך יגיע תורם של הפריימריז במפלגות - כל מפלגה תקבע לעצמה מועד לבחירות המקדימות. במקרה של הליכוד והעבודה - ככל הנראה מדובר בשבוע האחרון של ינואר או בתחילת פברואר.

מפלגות שירצו להתמודד יצטרכו להחליט על כך בחודשיים הקרובים - המועד האחרון להגשת רשימות לוועדת הבחירות המרכזית הוא 45 יום לפני הבחירות, כלומר עד 23 בפברואר - בכפוף לשינויים כמובן.

מליאת הכנסת (צילום: הדס פרוש, פלאש 90, חדשות)
מליאת הכנסת | צילום: הדס פרוש, פלאש 90, חדשות

מובן שברקע מרחף גם ההליך המשפטי, הדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה אמורים להתחיל ממש בימים אלה אבל אין לדעת אם הם יסתיימו לפני הבחירות. חג הפורים השנה יהפוך לנשף מסכות פוליטי אחד גדול - הכינו את תחפושות הפוליטיקאים, בין 20 ל-22 במרס. שלושה שבועות אחרי - ביום שלישי, 9 באפריל - אזרחי מדינת ישראל ילכו לקלפיות ויכריעו את בחירות 2019.

הקדמת הבחירות נמנעה ונדחתה עד כה, למרות שורה ארוכה של בעיות שעימן התמודדה הממשלה הנוכחית. ראש הממשלה נתניהו ניסה למנוע מהלך כזה ואף למנוע מראשי המפלגות להפיל את הממשלה. משבר חוק הגיוס והנסיגה של "יש עתיד" מתמיכה בו, לצד ההודעה של פרקליט המדינה בשבוע שעבר כי נעשים מאמצים רבים לסיים בהקדם האפשרי את חקירות נתניהו, שינו כנראה את תמונת המצב.

בשלב זה אין מניעה חוקית לקדם את המינויים למפכ"ל חדש ולנציב שירות בתי הסוהר, אך ההערכה היא שהממשלה לא תמנה עכשיו בכיר חדש ותסתכן בפארסה. עד שימונה שר חדש ויקדם את שני המינויים יכהן במשטרה ניצב מוטי כהן כממלא מקום מפכ"ל: בתחילת החודש אושר מינויו הזמני למשך 45 יום, ותידרש הארכה בתפקידו. לגבי השב"ס, שספג לאחרונה איומים מצד ארגוני פשע, השר ארדן החליט להגיש את שמו של גונדר אשר וקנין לאישור הממשלה בשבוע הבא.