חמישה שבועות נמשכה התקופה הביטחונית הרגישה שעליה דיבר ראש הממשלה כשניסה בכל מרצו למנוע מחבריו בקואליציה ללכת לבחירות, נתניהו השתמש בכל הכלים הפוליטיים והרטוריים כדי למנוע בחירות ושותפיו הקואליציוניים הואשמו בהתנהלות מופקרת - אז מה גרם לרה"מ לשנות את עמדתו בזמן כל כך קצר?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אנחנו נמצאים באחת התקופות הביטחוניות המורכבות ביותר ובתקופה כזו לא מפילים ממשלה", אמר אז ראש הממשלה שניסה למנוע מליברמן, בנט או כחלון להקדים אותו ולפרק את הממשלה.
למרות קשיי התפקוד של קואליציית ה-61, פומבית דיברו על ניסיון למצות את ימיה של הממשלה. "בתקופה ביטחונית רגישה זו לא צריך ולא נכון ללכת לבחירות", חזר נתניהו על המסר באחת מישיבות הממשלה האחרונות. "אנחנו גם זוכרים היטב מה קרה כשגורמים בתוך הקואליציה הפילו את ממשלות הליכוד ב-1992 ו-1999 וקיבלנו את אסון אוסלו ואת אסון האינתיפאדה".
העיתוי המפתיע כנראה שלא הגיע בשל קריאות התגר של ליברמן, השיח על חוק הגיוס או מוקשים קואליציונים אחרים. האמירה שככל הנראה היא זו שטרפה את הקלפים הייתה זו של פרקליט המדינה שי ניצן.
ניצן אמר בוועידת גלובס: "עשינו ונוסיף לעשות כל מאמץ לסיים את הטיפול בתיקים של ראש הממשלה באופן מעמיק וייסודי בהקדם ככל אשר ניתן".
דבריו של פרקליט המדינה הובילו את נתניהו להבנה שעדיף להקדים את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפני הודעה פוטנציאלית על עתידו המשפטי. במילים אחרות: לא היה זה ליצמן, גפני או בנט שקבעו שהבחירות באפריל - היו אלה שי ניצן ואביחי מנדלבליט.