ישראל הולכת לבחירות ב-9 באפריל, בעוד 105 ימים מהיום (שלישי), ומשתנים רבים צפויים להשפיע על המערכת הקרובה. כבר היום יתחיל ההליך לפיזור הכנסת: חברי הכנסת צפויים להצביע מחר בקריאה שנייה ושלישית על פיזור הכנסת ולהקדים באופן רשמי את הבחירות. חקירות ראש הממשלה, הפילוג במפלגות החרדיות וכניסתו של בני גנץ ישפיעו על התוצאות - מי המרוויחים ומי המפסידים מהקדמת הבחירות?
ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה מהמר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא ימליץ על כתב אישום ערב הבחירות. אין לדעת אם אכן זה מה שיהיה, היועמ"ש מחויב בזהירות הנדרשת. מנדלבליט לא רוצה להשפיע, אבל פרסום ההמלצות לפני הבחירות ישפיע ודחייתו לאחרי הבחירות תשפיע עוד יותר.
המפלגות החרדיות
החלוקה המסורתית בפוליטיקה החרדית היא לאשכנזים וספרדים. סביר להניח שבמפלגות האשכנזיות של ימשיכו לרוץ תחת רשימה אחת, אבל במערכת היחסים הזו ישנם כבר סדקים - בחוק הגיוס ליצמן וגפני לא הגיעו להסכמה על נוסחה אחת. ב-1988 הם כבר רצו בנפרד, האם זה יקרה שוב?
ש"ס של אריה דרעי תתמודד מול רשימה עצמאית של היריב הוותיק אלי ישי. במקרה שגפני וליצמן לא ירוצו ביחד יכול להיווצר מצב שליצמן יחבור לישי נגד גפני וש"ס. ראש הממשלה עוקב בדאגה אחרי הפילוג במפלגות החרדיות.
שר האוצר משה כחלון
שר האוצר משה כחלון מתואם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם הוא העדיף ללכת לבחירות כמה שיותר מוקדם וזאת על מנת שיוכל להרוויח מהמהלכים האחרונים שלו: בלימה במחירי הדיור, אבטלה נמוכה וצמיחה מרשימה.
כל זה צפוי להשתנות לרעה בשנה הקרובה כשצפויות ירידה בצמיחה וירידה בגבייה ממסים - מה שעלול להוביל לקיצוץ בתקציבים.
בני גנץ
סימן שאלה מאוד גדול עומד מאחורי הרמטכ"ל לשעבר שמסתמן כג'וקר של הבחירות. התאריך וההכרזה לא תפסו אותו לא מוכן. העמדות של גנץ עדיין לא ברורות: במה הוא מאמין, מה הוא מביא ועם מי הוא רץ.
בהכנת הכתבה השתתפו: אמנון אברמוביץ', קרן מרציאנו ויאיר שרקי