ישראל בדרך לבחירות באפריל 2019 והכנסת מתכוננת לסיום דרכה: היום (שלישי) יתחיל התהליך לאישור החוק לפיזור הכנסת, 105 ימים לפני מועד הבחירות שנקבע - 9 באפריל. מחר יסתיים ההליך שיפזר את הכנסת ויפתח רשמית את עונת הבחירות, אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המהלך יוצא לדרך הבוקר בלוח זמנים צפוף: ועדת השרים לחקיקה תתכנס הבוקר באופן וירטואלי (טלפוני) ותאשר את החוק לפיזור הכנסת, שיגיע למליאה מחר לבליץ של חקיקה עד לאישור בקריאה שנייה ושלישית. עד אז בכנסת ימשיכו "לנקות שולחן" ולנסות לאשר עוד מספר חוקים - אך רק כאלו שהקואליציה והאופוזיציה מסכימים עליהם.
ציר הזמן בדרך לבחירות יהיה צפוף למדי, והכל יסתיים עשרה ימים לפני חג הפסח. השלב הראשון הוא פיזור הכנסת - חברי הכנסת צריכים לאשר בשלוש קריאות את החוק לפיזור הכנסת, וזה תהליך שיתחיל מחר ויסתיים כבר מחרתיים ביום רביעי.
אחר כך יגיע תורם של הפריימריז במפלגות - כל מפלגה תקבע לעצמה מועד לבחירות המקדימות. במקרה של הליכוד והעבודה - ככל הנראה מדובר בשבוע האחרון של ינואר או בתחילת פברואר. מפלגות שירצו להתמודד יצטרכו להחליט על כך בחודשיים הקרובים - המועד האחרון להגשת רשימות לוועדת הבחירות המרכזית הוא 45 יום לפני הבחירות, כלומר עד 23 בפברואר - בכפוף לשינויים כמובן.
מובן שברקע מרחף גם ההליך המשפטי, הדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה אמורים להתחיל ממש בימים אלה אבל אין לדעת אם הם יסתיימו לפני הבחירות. חג הפורים השנה יהפוך לנשף מסכות פוליטי אחד גדול - הכינו את תחפושות הפוליטיקאים, בין 20 ל-22 במרס. שלושה שבועות אחרי - ביום שלישי, 9 באפריל - אזרחי מדינת ישראל ילכו לקלפיות ויכריעו את בחירות 2019.
מדוע החליט נתניהו להקדים את הבחירות?
הקדמת הבחירות נמנעה ונדחתה עד כה, למרות שורה ארוכה של בעיות שעימן התמודדה הממשלה הנוכחית. ראש הממשלה נתניהו ניסה למנוע מהלך כזה ואף למנוע מראשי המפלגות להפיל את הממשלה. משבר חוק הגיוס והנסיגה של "יש עתיד" מתמיכה בו, לצד ההודעה של פרקליט המדינה בשבוע שעבר כי נעשים מאמצים רבים לסיים בהקדם האפשרי את חקירות נתניהו, שינו כנראה את תמונת המצב.
חמישה שבועות נמשכה התקופה הביטחונית הרגישה שעליה דיבר ראש הממשלה כשניסה בכל מרצו למנוע מחבריו בקואליציה ללכת לבחירות, נתניהו השתמש בכל הכלים הפוליטיים והרטוריים כדי למנוע בחירות ושותפיו הקואליציוניים הואשמו בהתנהלות מופקרת - אז מה גרם לרה"מ לשנות את עמדתו בזמן כל כך קצר?
"אנחנו נמצאים באחת התקופות הביטחוניות המורכבות ביותר ובתקופה כזו לא מפילים ממשלה", אמר אז ראש הממשלה שניסה למנוע מליברמן, בנט או כחלון להקדים אותו ולפרק את הממשלה.
למרות קשיי התפקוד של קואליציית ה-61, פומבית דיברו על ניסיון למצות את ימיה של הממשלה. "בתקופה ביטחונית רגישה זו לא צריך ולא נכון ללכת לבחירות", חזר נתניהו על המסר באחת מישיבות הממשלה האחרונות. "אנחנו גם זוכרים היטב מה קרה כשגורמים בתוך הקואליציה הפילו את ממשלות הליכוד ב-1992 ו-1999 וקיבלנו את אסון אוסלו ואת אסון האינתיפאדה".
העיתוי המפתיע כנראה שלא הגיע בשל קריאות התגר של ליברמן, השיח על חוק הגיוס או מוקשים קואליציונים אחרים. האמירה שככל הנראה היא זו שטרפה את הקלפים הייתה זו של פרקליט המדינה שי ניצן. ניצן אמר בוועידת גלובס: "עשינו ונוסיף לעשות כל מאמץ לסיים את הטיפול בתיקים של ראש הממשלה באופן מעמיק וייסודי בהקדם ככל אשר ניתן".
דבריו של פרקליט המדינה הובילו את נתניהו להבנה שעדיף להקדים את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפני הודעה פוטנציאלית על עתידו המשפטי. במילים אחרות: לא היה זה ליצמן, גפני או בנט שקבעו שהבחירות באפריל - היו אלה שי ניצן ואביחי מנדלבליט.