היום (שלישי) השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן בטקס חנוכת עיר הבה"דים בנגב - והתייחסו גם להתפתחויות מדיניות וביטחוניות. שר הביטחון אביגדור ליברמן התייחס להחלטת בג"ץ על פינוי עמונה ואמר: "לא לגרור את צה"ל לפוליטיקה. צה"ל רק מבצע. מי שמקבל את ההחלטות זה הממשלה: לא להגיע לעימות עם חיילי צה"ל". ליברמן הבהיר כי הוא מתייחס ל"אפשרות שנצטרך לפנות את עמונה - הדיבורים שכבר שמעתי לא מקובלים".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

כשאחד החיילים שאל את נתניהו על בחירתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית, הוא העביר את רשות הדיבור לליברמן שהשיב: "אנחנו מעריכים כל אחד שנבחר בארה"ב. אין לנו העדפה כזו או אחרת. מה שחשוב זה להתחיל עם הממשל החדש בדיאלוג מוקדם ככל האפשר כדי להגיע להבנות".

"אנחנו רואים מה קורה סביבנו וכמה שנגיע לסיכומים עם ארה"ב ככה יהיה יותר טוב", הוסיף שר הביטחון. "ארצות הברית היא בעלת הברית הכי גדולה ואנחנו משתדלים לשמור על שקיפות ולא להפתיע ולא להביך וככה נמשיך לפעול".

נתניהו אמר בטקס: "אנחנו בקשר הדוק עם רוסיה. נפגשתי ארבע פעמים בשנה האחרונה עם פוטין, כדי שלא תהיה התנגשות שאף אחד לא רוצה בה בין צה"ל לצבא הרוסי. עד היום לא היתה ונקווה שלא תהיה. הדבר הכי חשוב במזרח התיכון הוא שנהיה מאוד חזקים כדי ולכן כולם באים אלינו ולא דורכים עלינו".על עיר הבה"דים אמר נתניהו: "קדמה בהכשרה - ניצחון במלחמה. פה מתחיל היתרון האיכותי שלנו: אנחנו מממשים את החזון של בן-גוריון בדרכים חדשות - השקעות ממשלתיות מסיביות והשקעות פרטיות".

החוק האירי נגד ההתנחלויות (צילום: פלאש 90 נועם מוסקוביץ, חדשות)
מאחז עמונה, ארכיון | צילום: פלאש 90 נועם מוסקוביץ, חדשות

"היעתרות לבקשה תביא לבקשות ארכה נוספות, בנוסח 'לא הספקנו'"

בג"ץ דחה אתמול את בקשת המדינה לעכב את פינוי המאחז עמונה בשבעה חודשים - ובכך אישר מחדש את הפסיקה שקבעה כי יש לפנות את הבתים שנבנו על אדמה פלסטינית כבר בחודש דצמבר. נשיאת בית המשפט מרים נאור ציינה כי פתרון מוסכם אינו נראה באופק, ולכן הדחייה לא תקדם פתרון בהסכמה. עוד אמרה נאור כי התושבים הביעו התנגדות לאחד הפתרונות שקידמה המדינה, העברת ההתנחלות ל"שבות רחל". ההחלטה לא נכתבה מחדש בעקבות אישור חוק ההסדרה בוועדת השרים. נתניהו הגיב לפסיקה ואמר: "מודעים למצוקה של תושבי עמונה ופועלים לפתור אותה".

"לאחר עיון בטענות הצדדים, מסקנתי היא כי דין בקשת המדינה להידחות", פסקה נאור. "נקודת המוצא לדיון בבקשה היא קיומו של פסק הדין שבו ניתן צו מוחלט. פסק הדין ניתן לאחר שנים ארוכות של התדיינות, שבמהלכן התקבלו בקשות המדינה לארכה לשם מיצוי הניסיונות להגיע לפתרון בדרכי שלום. נאור כתבה עוד כי גם בפסיקות דומות בעבר ניתן זמן דומה לביצוע הפינוי. "בית המשפט נתן פרק זמן של שנתיים לביצוע הצו שניתן - פרק הזמן שניתן הוא ארוך לפי כל קנה מידה", הוסיפה. "במקרים אחרים שנסיבותיהם דומות, ניתנה שהות קצרה יותר או לכל היותר זהה".

נשיאת בית המשפט נזפה במדינה שעתרה ודרשה לעכב את הפינוי: "בקשת המדינה – הנסמכת בעיקרה על שיקולים שכבר 'שוקללו' בפסק הדין המקורי – מהווה למעשה ניסיון לשנות את האיזונים שנקבעו בו. זאת לא ניתן לקבל. קביעתו של בית המשפט בדבר מועד הפינוי הינה חלק מרכזי מהתוצאה האופרטיבית הסופית של פסק הדין. פסקי-דין יש לקיים. פסק הדין קבע מלכתחילה פרק זמן ארוך, המתחשב בצורך לאפשר לתושבים ולמדינה להיערך כראוי לפינוי".

"לא שוכנעתי מנימוקי המדינה כי יש הצדקה לכך. הפעולות שננקטו לצורך ביצועו של פסק הדין בשנתיים האחרונות תוארו בבקשת המדינה בתמציתיות", הוסיפה נאור. "קשה להבין כיצד הגענו עד הלום. מהחומר שהונח לפנינו עולה כי ההיתכנות של פינוי בהסכמה ובדרכי שלום מוטלת בספק, בלשון המעטה. לפי תצהירם של מרבית תושבי עמונה, רוב התושבים מתנגד באופן נחרץ לחלופה העיקרית שהמדינה מבקשת לקדם, היא אתר 'שבות-רחל מזרח'. התנגדות זו שומטת את הקרקע מתחת לבקשתה של המדינה לעכב את הפינוי לצורך הכשרת אתר זה".

מרים נאור (צילום: חדשות 2)
נשיאות העליון מרים נאור | צילום: חדשות 2

הפינוי יבוצע בתוך כ-40 יום

לאחר שסקרה כיצד המדינה התעכבה במציאת פתרון ואת התנגדות התושבים לפתרונות, כתבה נאור: "אני רחוקה מלהשתכנע כי הארכת המועד המבוקשת תביא לסיום העניין בהסכמה. נראה שההיעתרות לבקשה תשמש רק כפתח להגשת בקשות ארכה נוספות, בנוסח 'לא הספקנו'. תוצאה כזו תשים לאל את פסק הדין ולא ניתן להשלים עמה. חמש שנים היתה העתירה תלויה ועומדת ונעשו במהלך הטיפול בה ניסיונות לפתרון בדרכי שלום. בסופו של דבר נקבע כי לא ניתן להמתין עוד אך ניתנה למדינה שהות ניכרת לפינוי המאחז. עתה זכאים העותרים ליהנות מפירות פסק הדין. זכאים הם לכך שהפגיעה המתמשכת בזכויותיהם תבוא לסיומה".

על סוגיית הפינוי בכוח אמרה נאור: "איננו מתעלמים מהקשיים שנלוו לפינוי הקודם בעמונה לפני כעשור. עם זאת, אסור להתעלם גם מההשלכות שעלולות להיות להימנעות מביצוע פסק הדין בנסיבות כאלה. המסר הטמון בכך הוא שניתן למנוע ביצועם של פסקי דין בשל חשש של המדינה מפני איומים ואלימות, מסר שעמו אין להשלים במדינת חוק. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה שלפנינו, שבו רובם המוחלט של תושבי עמונה הצהיר כאמור כי אין בדעתו להסכים למעבר לשבות-רחל מזרח. מכך נובע, כי פתרון מוסכם אינו נראה באופק".

"התבקשנו ב'דקה התשעים' להאריך מועד לפינוי שנקבע בפסק-דין", סיכמה נאור. "עינינו הרואות כי כל פרק זמן שניתן, ארוך ככל שיהיה, אינו מספיק. אשר על כן, עמדתי היא שיש לדחות את בקשת המדינה. בהתאם לפסק הדין, הפינוי יבוצע עד ליום 25.12.2016. בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות". השופטים חיות ומלצר הצטרפו לדעתה.