חברי כנסת מיש עתיד והמחנה הציוני השתתפו הבוקר (רביעי) בכינוס נגד שינוי חוק הגיוס, בעקבות דרישת המפלגות החרדיות להתנות את אישור תקציב המדינה בהכנסת תיקונים לחוק. "הניסיון לשנות את החוק נובע מתרבות פוליטית קלוקלת, ממשלת ישראל בחרה לבגוד בציבור", אמר ח"כ יעקב פרי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אי אפשר להכניס את השינויים שהחרדים רוצים ואנחנו הולכים לקומבינה", הוסיף ח"כ עופר שלח. "הם יודעים שזה ייפול בבג"ץ, אבל זה יאפשר לראש הממשלה לעמוד בהסכם הקואליציוני המגונה שהוא חתם עליו. שר הביטחון יבזה את ערך חובת הגיוס, ראש הממשלה יבזה את אחריותו לציבור ושרת המשפטים תבזה את שלטון החוק. אנחנו כאן כדי שהערכים הבסיסיים ביותר של החברה לא יבוזו על ידי האנשים שנבחרו לשמור עליה".
"באנו להיאבק על אותו רוב דומם שעובד ומשרת, ולא משנות הנסיבות - הוא תמיד יעזוב את הכל ויהיה שם כשהמדינה תקרא לו לשירות בסדיר ובמילואים", הוסיף ח"כ איציק שמולי. "גם אם מספר המשתמטים יוכפל אני וחבריי לא נפסיק לשרת, אבל לא ייתכן שהממשלה תשתמש בהקרבה הזו ותוציא אותנו למכירת חיסול. על זה אנחנו יוצאים למאבק ודורשים דבר פשוט- שוויון".
יושב ראש יש עתיד, יאיר לפיד, תקף את מבקרי החוק. "אין דבר כזה סנקציות פליליות, זו המצאה לצורך יחסי ציבור", אמר. "החוק צריך לחול על כולם וההמשך שלו הוא היציאה לשוק העבודה".
שלשום פורסם לראשונה בחדשות 2 על סיכום בין השרים יעלון ושקד לבין נציגי המפלגות החרדיות, לפיו "תקופת ההסתגלות" לחוק תוארך עד לשנת 2020 - כלומר עוד ארבעה שנתונים של תלמידי ישיבות שייהנו מפטור מיידי. בנוסף, אם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס, הסנקציות הפליליות לא יחולו אוטומטית כפי שנקבע בחוק הקודם.
על פי ההסכמות החדשות, שר הביטחון שיכהן ב-2020 יוכל להחליט האם להפעיל את החוק גם על החרדים. מדובר בהישג גדול עבור החרדים, אך חשוב להדגיש שהמתווה צריך לעמוד במבחן בג"ץ וצפוי לשינויים נוספים.