ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר היום (רביעי) במתחם עיר הבה"דים המיועד בדרום, שם שב על הבטחתו להסיר את החסמים שהוטלו על העתקת בסיסי צה"ל. בסוף החודש שעבר נודע על המחלוקות העמוקות בין משרד הביטחון למשרד האוצר בנושא.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לאחר שאתמול ביקר בזירת האסון האקולוגי בדרום, הגיע הבוקר נתניהו לאזור רמת הנגב שם ערך סיור במתחם עיר הבה"דים. במהלך התרשמותו מהעבודות במקום, התייחס נתניהו למאמצי משרד האוצר לבלום את הפרויקט. "לא ניתן לעצור את הפרויקט הזה", אמר. "כשר אוצר אדאג לתקציבים הדרושים כדי שהוא אכן יתבצע. המיזם הזה הוא בנפשנו, ויותר מכך - הוא בעתידנו".
לדבריו הצטרף גם שר הביטחון משה בוגי יעלון, שהדגיש מוקדם יותר את חשיבותו הלאומית של הפרויקט. "אין ספק שהמהלך הזה הוא מימוש של החזון הציוני", אמר יעלון. "יועסקו כאן גם לא מעט אזרחים, וזו דחיפה רצינית ביותר לנגב". בנוסף, מתח יעלון ביקורת על התנהלות משרד האוצר בנושא, והאשים את פקידיו בהערמת מכשולים מכוונים. "בשנה האחרונה נתקלנו במעצורים פוליטיים, וכמעט עצרנו את הפרויקט, אך כעת יש לנו שר אוצר חדש ואני מקווה שהחסמים ייפתרו כדי לממש את הפרויקטים החשובים שהוצגו כאן".
על רקע הדברים הללו הביעה השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, תקווה כי חזון עיר הבה"דים יתממש בקרוב ויביא עמו בשורה חדשה לנגב.״ההבנה כי עיר הבה"דים תעבור לנגב ותביא לפריחתו, צמיחתו ושגשוגו של האזור נוטעת תקווה בלב כולנו", אמר שלום. "הממשלה הזאת אישרה תקציבים גדולים לנגב ולמעלה מחמישים מיליארד שקלים יושקעו בתחומי תשתיות מגוונים בנגב בעשור הקרוב. מעבר צהל לנגב צפוי להגדיל בתוך עשור את הפעילות הכלכלית בנגב בשיעור של כמיליארד וחצי שקלים בשנה. אי אפשר לעצור את הרכבת״.
בסוף החודש שעבר נחשף הקרב שניטש בין מערכת הביטחון למשרד האוצר סביב מיזם עיר הבה"דים, שבמסגרתו יועברו קריות המודיעין והתקשוב של צה"ל לנגב. המאבקים התקציביים סביב הפרויקט גרמו עד כה לפגיעה לא מבוטלת בהתנהלות העבודות סביבו, עד כי חברות מרכזיות כבר שוקלות להסיג את ידן ממנו.
במכתב ששיגר למשרד ראש הממשלה, הזהיר מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל כי המחלוקת בין משרד הביטחון למשרד האוצר בנושא מימון המיזם תוקעת את התקדמותו זה שנתיים לפחות. במקביל, דיווחה חברת המחקר "טריגר" לשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, כי חברות סייבר והיי-טק מרכזיות כבר ביטלו את השתתפותן בפרויקט, שכל שנת עיכוב בהשלמתו מוערכת ב-1.2 מיליארד שקלים.