חוק הלאום עורר סערה גדולה בשבוע שעבר וגרר ביקורת חריפה, בעיקר בזכות סעיף 7ב' שלפיו אפשר שלא לקבל אדם ליישוב בגלל הלאום או הדת שלו. הבוקר (ראשון), לקראת אישור החוק בכנסת בהמשך השבוע, שונה ורוכך הסעיף מעורר המחלוקת, שבנוסח החדש יקבע שהמדינה "תעודד, תבסס ותחזק התיישבות יהודית", באופן שמבהיר כי מדובר במימוש לגיטימי של החזון הציוני ואיננו אפליה פסולה או חוסר שוויון. בהמשך הושגה הסכמה על שינוי הסעיף בין ראש הממשלה ליו"ר הבית היהודי נפתלי בנט והיועמ"ש מנדלבליט.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בעקבות התעקשות השר יריב לוין, סוכם בישיבה שנערכה הבוקר בנושא החוק על שינוי הסעיף שמגיע אחרי דיונים שנערכו בליכוד בהם לקחו חלק גם ראש הממשלה נתניהו וצמרת המפלגה. בדיונים האלה נבחן הנוסח החלופי שחובר על ידי דוקטור שעוסק בתחום. הנוסח החדש נשען על החלטת חבר האומות עוד לפני קום המדינה, שקבע כי "מדינת ישראל רואה עצמה מחויבת להחלטת חבר האומות שתמך בהתיישבות יהודית צפופה בשטחים שברשותה".
עם הנוסח החדש, המתנגדים לסעיף השנוי במחלוקת יוכלו להתנחם בכך שאין איסור מפורש לבני לאום אחר להיות חברים ביישוב. התומכים בסעיף יוכלו להתנחם בכך שהנוסח החדש מדגיש את ההתיישבות היהודית הצפופה.
במהלך הדיון וההצבעה על הסתייגויות מהחוק שהעלו חברי הכנסת התפתחה מהומה בין הנוכחים בוועדה, לאחר שתוצאות ההצבעה על אחת מההסתייגויות הייתה לא ברורה. האופוזיציה סירבה לקיים הצבעה מחדש למרות שעלו טענות שההסתייגות, שאותה הגישו חברי קואליציה, תיפול ממילא בהצבעה חוזרת. נגד החוק המוצע הוגשו כ-250 הסתייגויות.
"התקפלות אחת יותר מידי"
ח"כ בצלאל סמוטריץ' מיהר לתקוף את השינוי וכינה אותו כניעה: "מי שלא יודע להגן על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית באופן מעשי שיחזיר את המפתחות וילך הביתה". לטענתו, "הניסיונות של נתניהו ומנדנבליט לסרס את חוק יסוד הלאום ולרוקן אותו מתוכן מעשי הן התקפלות אחת יותר מידי".
סמוטריץ' הוסיף כי "נתניהו התקפל במסתננים, התקפל מול טרור העפיפונים, ועכשיו מקפל אותנו גם בחוק הלאום ומתכחש לערכי הציונות הבסיסיים ביותר. מי שלא מסוגל בשנת 2018 להוציא מפיו את המילים יהוד הנגב והגליל איבד את זה".
חקיקת החוק, ובעיקר סעיף 7ב', הביאה את נשיא המדינה לשגר בשבוע שעבר מכתב פומבי לחברי הכנסת שבו התריע מפני הנזק ההסברתי הגלום בחוק מסוג שכזה. משמאל חיזקו את הנשיא על התנגדותו, אך מנגד במפלגת השלטון תקפו בחריפות: "התנהלות מזיקה ומיותרת, טענתו אינה נכונה". גם היועץ המשפטי לכנסת הביע במכתב נוקב את התנגדותו לסעיף משמעותי בחוק הלאום: "הדרה גורפת של ציבורים שלמים".
לדברי היועץ המשפטי לכנסת, "זהו שינוי משמעותי מהמצב המשפטי הקיים המעוגן כיום בתיקון מספר 8 לפקודת האגודות השיתופיות". ינון ציין כי "הקושי המתעורר עם הסעיף המוצע בחוק היסוד נובע מכך שבניגוד לאיזונים העדינים שנכללו בחוק ועדות הקבלה, הסעיף המוצע מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל רק בשל מאפיינים בזהותם שאינם ניתנים לשינוי, דוגמת דתם, לאומיותם, נטייתם המינית או את מוצאם".