בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירה של של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בדרישה לפסול את חוק התקציב הדו-שנתי או לקבוע כי הוא חסר תוקף. זאת, בטענה כי הכנסת פעלה שלא בסמכות שעה שאישרה את הוראת השעה המשנה את חוק יסוד: משק המדינה, שלא באמצעות תיקון קבוע לחוק היסוד אלא, כאמור, באמצעות הוראה זמנית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שופטי בג"ץ קבעו כי אין להורות על ביטול התיקון שאיפשר לממשלה להביא את חוק התקציב להצבעה במליאת הכנסת. עם זאת, נקבע כי תיקוני חקיקה והוראות שעה שבהם נעשה שימוש כדי לחוקק את החוק, לא יהיו אפשריים בהמשך. "לדעת בית המשפט אין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד שנתי על דרך הוראת שעה", קבעו השופטים פה אחד. "ככל שכך ייעשה, עלול הוא להיות צפוי לביטול על פי התראה זו".
המשנה לנשיאת העליון, השופט רובינשטיין קבע כי המקרה "מציף שתי מגמות מדאיגות בדמוקרטיה הפרלמנטית הישראלית השלובות זו בזו: ירידת קרנה של הכנסת ופיחות במעמדם של חוקי היסוד". השופט סקר את המגמות הללו וקבע: "סמכותה של הרשות המכוננת , צריך שתופעל בתום לב ומבישוקלים ענייניים ובשם התכלית שבעטיה ניתנה הסמכות".
השופטת אסתר חיות, שנבחרה אך אמש לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, הצטרפה אף היא בהסכמה להכרעה, וציינה כי העובדה שהוראת השעה נחקקה בחקיקה חוזרת ונשנית, באופן המאפשר מאז שנת 2009 מתכונת של תקציב דו-שנתי, "מעוררת כשלעצמה חשש ממשי כי בפנינו שימוש לרעה בחוק יסוד ובמתכונת של הוראת שעה". השופטת חיות הדגישה, כי שימוש במתכונת של הוראת שעה על מנת להמשיך ולשמר באמצעותה את המודל של התקציב הדו-שנתי, מיצה את עצמו.
השופט מלצר, שהיה גם הוא חלק מההרכב המורחב, ציין כי ייתכן שתיקון החקיקה התקיים בשל הרצון להימנע מהחוק הקובע כי הכנסת תפוזר במידה והתקציב לא יעבור. השופט מלצר הוסיף כי הוא מקווה "שהתראת הבטלות לעתיד, שהוצאה כאן על דעת כל השופטים - תרתיע, ולא יהיה צורך לממשה כדי להבטיח את כבוד הכנסת ועצמאותה, שמירת מעמד האופוזיציה ומרכיבי הקואליציה, והכל למען ביצור הדמוקרטיה הישראלית".
המשמעות של אישור התקציב הדו-שנתי בהוראת השעה היא ביטול הצורך של הממשלה לאשר את התקציב לשנת 2018 בהליך חקיקה מלא בכנסת, ודורש להביאו לאישור רק בוועדת הכספים - שבלאו הכי כוללת רוב קואליציוני.