אין כמעט פוליטיקאי שיכול לשרוד לאורך זמן בלי כסף במערכת הפוליטית, ומי שלא יכול להביא מהבית צריך להביא מבחוץ - לגייס תורמים. כיום המדינה מממנת את המפלגות בבחירות הכלליות אבל המתמודדים בפריימריז צריכים לממן בעצמם את הקמפיין.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

כיום חלות על חברי הכסף מספר מגבלות. המתמודדים יכולים לגייס 11,500 אלף שקלים מכל תורם, בפריימריז לראשות המפלגה מדובר ב-45 אלף. אבל גם זה לא בלתי מוגבל. בליכוד לדוגמא אסור לגייס יותר מ-415 אלף שקלים ובעבודה 285 אלף שקלים. בפועל בערך חמישית מהמתמודדים חרגו מהסכומים המותרים בגיוסי תרומות.

"אתה עושה חוגי בית בדרך כלל ובסוף מבקש תרומות", מספרת יולי תמיר, לשעבר ח"כית מטעם מפלגת העבודה. "זה מביך לבוא לאנשים לבקש כסף, אפילו שלהיבחר זה דבר טוב, זה לא נעים".

לאחרונה אושרה בכנסת בקריאה הצעת חוק חדשה שרוצה לעשות מהפכה בתחום וקובעת שהמדינה תממן בעשרות מיליונים את מסעות הפריימריז של המתמודדים. במסגרת החוק יאסרו תרומות מבעלי הון ויקבע סכום שכל מתמודד יקבל מהמדינה. כמו כן ח"כ שלא יבחר יאלץ להחזיר את הכסף - כמעין הלוואה וח"כ שנבחר לא יצטרך להחזיר את הסכום והוא יהפוך למענק.

"אני לא אוהב לבקש טובה מאף אחד אף פעם ומי שעושה לי טובה אני מרגיש מחויב אליו, לא משנה מאיזה סוג", מוסיף ח"כ דודי אמסלם מהליכוד. "בשיח על הכסף אתה מרגיש שמתחיל איזשהו משא ומתן, אני במקרים האלה לא לקחתי והתרחקתי", מוסיפה תמיר.

על פי הנתונים יותר מחצי מהתרומות מגיעות מחו"ל. שלי יחימוביץ' לדוגמא הרגישה גם שהשיטה הנוכחית בעייתית ובארבעת הקמפיינים האחרונים שלה פנתה למימון המונים. "אני חייבת לתורמים שלי, אבל אני חייבת לאלפי אנשים שמימנו לי את הקמפיין ולא לעשרה אנשים שהוציאו בוחטה מהכיס ומרגישים שיש להם איזשהי בעלות עלי", היא מסבירה.