הבוקר (רביעי) דנו חברי הכנסת בחוק הלאום השנוי במחלוקת, במטרה לאשר אותו לקריאה ראשונה במליאה. הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והחוקה, שבראשותה עומד ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), מתכנסת על מנת לקדם את החוק עוד לפני היציאה לפגרה. ח"כ אורן חזן התעמת עם חברי הכנסת שמתנגדים לחוק, וחלקם הוצאו מהדיון. 

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה אמור להשתתף בדיון, הודיע זמן קצר קודם לכן כי ייעדר בשל דיון ביטחוני דחוף בלשכתו בנושא הר הבית: בדיון משתתפים ראש השב"כ, המפכ"ל והשר לביטחון פנים.

חברי הכנסת מיכל רוזין, אילן גילאון, יואל חסון ומסעוד גנאים, שהתפרצו לדברי הדוברים וחלקם זעקו כי מדובר בחוק גזעני, הוצאו מהדיון לאחר שלוש אזהרות. חברי הכנסת אחמד טיבי, זהבה גלאון וג'מאל זחאלקה עזבו את הדיון. ח"כ אורן חזן זעק לעברם: "לא טוב לכם, תעברו לעזה".

ינסה לשחזר את המנדטים שקיבל ב-2015. עודה (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90, חדשות)
"חוק גזעני", עודה, ארכיון | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90, חדשות

עודה: "ערבית היא חלק מהמרחב והמולדת"

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה אמר: "אתם אנשים לא בטוחים בעצמם - חלשים. אתם לא בטוחים במפעל הציוני, בגירוש, בניצול ולכן אתם צריכים להוכיח כל הזמן. רק מדינה לא נורמלית מתנהגת בצורה הזו, שום חוק גזעני לא ישכתב את ההיסטוריה והעובדות".

"אנחנו בני המולדת הזו ואין לנו אחרת מלבדה, אנחנו לא מתכוונים לעזוב אותה", הוסיף עודה. "לא באנו למדינת ישראל, היא באה עלינו ואלינו. ערבית היא שפת המקום ובני המקום, חלק מהמרחב וחלק מהמולדת. לפי החוק הזה ברור שכל ספר החוקים יכרע ברך בפני הזהות היהודית, זה חוק-על מעל חוקי היסוד. אף חוק אפרטהייד לא ימחק את העובדה שיש שני עמים".

יו"ר הוועדה אוחנה אמר בפתח הדיון: "מי שטוען שהחוק הזה גזעני טוען שהציונות היא גזענית. נשמור גם על זכויות המיעוט אבל זכויות לאומיות יש רק ליהודים". יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג השיב לו בזעם: "אתם מציתים אש שתבעיר את המדינה, למה סעיף של שיוויון זכויות מלא, כמו שנאמר בהכרזת המדינה, לא נכלל? זו דוגמה קלאסית לפאשיזציה". 

השרה לשעבר ציפי לבני אמרה כי החוק סותר את ערכי המדינה וגם את ערכי הליכוד: "זה לא הליכוד של בגין ולא של ז'בוטינסקי. תוסיפו שוויון - תקבלו אחדות בתמיכה בחוק". יוזם החוק אבי דיכטר עקץ את לבני על כך שתמכה בעבר בחוק והיא השיבה: "חברי כנסת תמכו בהצעה עד שגילו שהוצאת מתוכה את סעיפי השוויון".

המחליף אוחנה? (צילום: Yonatan Sindel ,Flash90, חדשות)
הוציא ח"כים רבים מהדיון. אוחנה | צילום: Yonatan Sindel ,Flash90, חדשות

שקד: "יחד אפשר לעשות היסטוריה"

שרת המשפטים איילת שקד אמרה: "ב-120 מדינות ההמנון מעוגן בחוקה במדינות אחרות השפה והדגל מעוגנות. אני ממליצה לחברי הכנסת החברים בוועדה להצטרף למהלך - החוק הזה הוא היסטורי והוועדה היסטורית וכל ח"כ יצוק את התוכן שלו, כל ה' הידיעה חשובה וכל פסיק, ולכן אני מבקשת מהח"כים לעשות את העבודה הכי רצינית שיש".

שקד הוסיפה: "יש לנו הזדמנות גדולה לעגן את הערכים הלאומיים והיהודים, עצם היותה דמוקרטית לא סותר את היותה יהודית, יש קונצנזוס על זה. אני קוראת גם לאופוזיציה להיות פעילים בניסוח החוק, יחד אפשר לעשות היסטוריה".

השר יריב לוין, ממקדמי חוק הלאום, אמר כי "הצעת החוק הזו היא הצעת חוק שכל מפלגה ציונית צריכה לתמוך בה. היא מבטאת את היסודות העמוקים ביותר של הציונות ואת היסודות שעל בסיסם נבנתה מדינת ישראל. החוק לא בא לקבוע דבר חדש. אני מרגיע את האופוזיציה - החוק אומר את המובן מאליו: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי".

הצעת החוק נועדה לעגן בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות. לשפה הערבית יוגדר "מעמד מיוחד", לפי לשון החוק, במקום מעמדה הרשמי כיום.

הושגה הסכמה רחבה על החוק (צילום: חדשות 2)
הושגה הסכמה רחבה על החוק | צילום: חדשות 2

עוד קורא החוק לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. כמו כן מציע ח"כ דיכטר לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד.

סעיף נוסף ומעורר מחלוקת בהצעה הוא הקביעה כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה לבית המשפט בפירושם.

לפני כשבועיים הושגה הסכמה בין ראשי הקואליציה למפלגות החרדיות לקידום הליך החקיקה: לקראת הבאת החוק להצבעה הופצה הודעה בקרב סיעת הליכוד האוסרת על קיזוזים בין חברי הכנסת. כמו כן נוספה הבהרה לפיה לא יאושרו היעדרויות ונסיעות חו"ל לח"כים, זאת בשל הצורך ברוב של 61 חברי כנסת.

פריצת הדרך שהושגה עם עם ראשי הקואלציה התאפשרה בעקבות הסכם שנחתם ביניהם למפלגות החרדיות לפיו החרדים יתמכו בחקיקה תמורת הכנסת סעיפים הצהרתיים המכירים במורשת הדתית והמסורת של מדינת ישראל.בעבר החרדים התנגדו לחקיקה של חוקי יסוד בשל חשש מהדרך בה יפרשו את החוקים שופטי בג"ץ.