נתניהו ובנט (ארכיון) (צילום: חיים הורנשטיין, חדשות)
החוק נבלם. נתניהו ובנט (ארכיון) | צילום: חיים הורנשטיין, חדשות

החוק המכונה "חוק ירושלים", שקובע כי רק 80 חברי כנסת ומעלה יוכלו לאשר העברת שטחים מירושלים, אמור היה לזכות לתמיכה רחבה לקואליציה. עם זאת, היום (ראשון) פרץ עימות בנושא בוועדת השרים לחקיקה כשאנשי בנט, המקדמים את החוק, זעמו על כך שאנשי נתניהו דרשו אפשרות להטלת וטו שלו לאורך התקדמות החקיקה. לבסוף הטיל נתניהו את זכות הווטו שלו ודחה את ההצבעה על החוק.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

השר בנט התנגד לדרישות אנשי נתניהו והתעקש שהחוק יעבור במתכונתו הנוכחית. "צר לנו ששיקולים פוליטיים צרים גוברים על מניעת חלוקת ירושלים", נכתב בהודעת הבית היהודי. "אנחנו נמשיך להילחם על העברת החוק הזה, ונעשה כל מאמץ לקדם את החוק בימים הקרובים".

בהמשך, בנט פרסם הודעה בה הוא תוקף את נתניהו ישירות: "לצערי ראש הממשלה בחר להסיר את החוק הזה מסדר היום ולמעשה בלם את תהליך החקיקה. אנחנו בכל מקרה נחושים להעביר את החוק הזה בשלוש קריאות ואני משוכנע שכולנו נצליח להתאחד סביב החוק וסביב ירושלים".

"שיקולים פוליטיים צרים", (ארכיון) (צילום: פלאש 90)
"שיקולים פוליטיים צרים", (ארכיון) | צילום: פלאש 90

עוד ציין בנט כי "פעמיים ב-15 השנים האחרונות עמדנו כחוט השערה בפני מסירת הר הבית, הר הזיתים, עיר דוד, שלושת רבעי העיר העתיקה לידי הפלסטינים, אצל ברק ואולמרט. החוק דורש 80 חברי כנסת שיתמכו בזה. זה חוק שמציב רף גבוה".

"בחוקי יסוד, ההסכם הקואליציוני קובע שכל הצעת חוק יסוד תהייה בהסכמת כל מרכיבי הקואליצייה וכך נדרש הפעם", נכתב בתגובה מלשכת ראש הממשלה. "להצעת ההחלטה של אלקין הצטרפו סופה לנדבר, וגילה גמליאל אבל שקד סירבה להעלות אותה להצבעה".

בלשכה הסבירו כי נתניהו פעל בסמכות. "ראש הממשלה הפעיל את סמכותו שלא לקבל החלטה בועדת שרים לחקיקה בעניין חוק ירושלים, כיוון שיו״ר הועדה שקד לא הסכימה להעלות הצעת החלטה בה דרושה הסכמת השר לענייני ירושלים אלקין, ורה״מ להמשך קידום הצעת החוק", הסבירו. "בכל הצעת חוק פרטית אחרת תמיד ניתנת לשר הנוגע בתחום משרדו הסכמת משרדו".

הצעת החוק: וויתור על קרקעות בירושלים - רק ברוב מיוחס

מדובר בהצעת חוק שקובעת כי יהיה ניתן לוותר על קרקעות בירושלים רק ברוב מיוחס של 80 חברי כנסת, הצעה שעלולה להקשות על כל תהליך מדיני עתידי. בדיון מתח ביקורת גם המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט, שהתייחס לדרך בה מאשרים חוקי יסוד.

בהצעת החוק נקבע כי כל סמכות הנוגעת לתחומי ירושלים לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, אלא ברוב של חברי הכנסת. "ירושלים היא עיר בעלת מעמד מיוחד ומשמעות היסטורית לעם היהודי ובירתו הנצחית", נכתב בהצעה. "כשיש סימנים המבקשים לערער על מוסכמות יסוד אלה שבבסיס קיומנו הלאומי, על הכנסת לעשות מעשה שימנע כל פגיעה בבירת ישראל".

מאוכזבים, ירושלים (צילום: Hadas Parush/Flash90, חדשות)
"יר בעלת מימד מיוחד", ירושלים | צילום: Hadas Parush/Flash90, חדשות



"בהתאם לכך, מוצע במסגרת הצעת החוק לקבוע כי כל שינוי בשטח תחומה של ירושלים ושינוי בהוראה האוסרת על העברת סמכות המתייחסת לירושלים לגורם זר, תחייב רוב מיוחס של 80 חברי הכנסת", עוד נכתב. "לתיקון חוק זה גם תכלית ביטחונית שהרי נסיגת צה"ל מלבנון ותכנית ההינתקות מרצועת עזה הוכיחו כי למקום שממנו ישראל נסוגה נכנסים גורמי טרור שמאיימים על ביטחונם של תושבי ישראל. אפשרות כזאת יש למנוע בעיר שחוברה לה יחדיו. מטרתו של התיקון לחוק הוא לבצר את אחדותה של ירושלים, להבטיח את עתידה ולשמור על ביטחון תושביה".

על הצעת החוק חתומים הח"כים: שולי מועלם-רפאלי, רועי פולקמן, יואב בן צור, מנחם אליעזר מוזס, רוברט אילטוב, בצלאל סמוטריץ', מרדכי יוגב, ניסן סלומינסקי, דוד אמסלם, מכלוף מיקי זוהר, מירב בן ארי, יעקב מרגי, מיכאל מלכיאלי, יגאל גואטה, אורן אסף חזן, יהודה גליק, אמיר אוחנה, אכרם חסון, אברהם נגוסה, יפעת שאשא ביטון, נאוה בוקר, טלי פלוסקוב, נורית קורן.