בזמן שהמפלגות החרדיות חוגגות את ניצחונן, ביהדות התפוצות - בעיקר בקרב הזרמים הלא אורתודוכסים - זועמים על ההחלטה לבטל את מתווה התפילה המשותפת בכותל המערבי. המתווה שהיה אמור להסדיר בפעם הראשונה את מקומם של הזרמים הללו באתר הקדוש ליהודים בעולם, נפל במסגרת החלטת הממשלה, בין השאר בשל לחץ המפלגות החרדיות. השר ליברמן מתח ביקורת, באופזיציה מחו, אך מהן משמעויות ביטול המתווה בשטח?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בכל הקשור לזרם האורתודוכסי, התפילה במתחם תימשך כרגיל תוך הפרדה מגדרית. גברים יפנו לצדה השמאלי של הרחבה, בעוד שהנשים יופנו לחלקה הימני. מאמינים מזרמים אחרים ביהדות המבקשים לקיים תפילות משותפות, יוכלו להמשיך למתחם "עזרת ישראל" הממוקם במתחם קשת רובינסון - דרומית למתחם התפילה המוכר.
מספר סעיפים שהוקפאו עם ביטול המתווה, נוגעים למצבו הפיזי של המתחם המשותף. ראשית, בוטלה בניית כניסה משותפת לגברים ולנשים למתחם המעורב. בנוסף, שדרוג רחבת העץ הקיימת לרחבת אבן קבועה - הוקפאה אף היא.
ההכרה בזרמים הלא-אורתדוכסים בוטלה
שני הסעיפים הנוספים במתווה שבוטל, היו פורמליים בעיקרם. הזרמים הלא אורתודכסים דרשו במסגרתו שהרחבה השוויונית תוכר במסגרת תקנות המקומות הקדושים של מדינת ישראל. הסעיף הנוסף נוגע לשותפות של הזרמים הלא אורתורסים כמו הרפורמים והקונסרבטיבים, בניהול המתחם יחד עם ממשלת ישראל.
הסעיפים הללו עוררו את עיקר המחלוקת ובין השאר את זעמן של המפלגות החרדיות. אישורם מהווה תקדים: זו היתה עשויה להיות הפעם הראשונה שממשלת ישראל מכירה בכך שיש יהדות שאינה אורתודכסית.
הישראלים יצביעו ברגליים?
מדינת ישראל שבה למעשה לאותה הנקודה: היא אינה מכירה בזרמים הלא אורתדוכסים שעמם נמנים מאמינים מעבר לים. הם רוצים להיות שותפים בניהול, בקבלת החלטות, לקבל מעמד רשמי, להיות אחים שווים לאורתודוכסיה. מה שבולם את שאיפתם הוא הלחץ שמפעילים החרדים. השאלה כעת היא כיצד ינהגו המבקרים הישראלים בכותל: האם יצביעו ברגליים וילכו לרחבה השוויונית - או שמא יעדיפו את הסדר הישן והמוכר.
על כל פנים, הכרעת הממשלה בדבר ביטול המתווה, אינה מהווה סוף פסוק. הזרמים הלא אורתודוכסים ממתינים להכרעת בג"ץ בתקווה שיהפוך את החלטת הממשלה וישיב את המתווה לשולחנם של מקבלי ההחלטות.