עשרה חברי כנסת השתתפו היום (שלישי) במיזם שנערך לרגל יום הסטודנט הבינלאומי ובמהלכו פתרו בחינה פסיכומטרית. הבוחנים היו נציגי התאחדות הסטודנטים, שהגיעו לכנסת עם מדגם השאלות שעליהן נדרשו חברי הכנסת להשיב.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הציון הממוצע של הח"כים היה 73 מתוך 100. הח"כים הצטיינו במיוחד באנגלית עם ציון ממוצע של 83 בפרק, בעוד שבפרק המילולי הציון הממוצע עמד על 72. בחלק הכמותי, בו התקשו ביותר, הציון הממוצע היה 60. התוצאות הפרטניות של חברי הכנסת לא נחשפו.

המשתתפים: ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), ח"כ יואב קיש (הליכוד), ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), ח"כ מירב בן ארי (כולנו), ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), ח"כ אורן חזן (הליכוד), ח"כ רחל עזריה (כולנו), ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) וח"כ רועי פולקמן (כולנו).

השרה לשעבר גרמן (צילום: דנה בראון)
השרה לשעבר גרמן | צילום: דנה בראון

בתום הבחינה התייחס ח"כ איציק שמולי למכשול הכלכלי שהיא מהווה עבור צעירים מאולוכיסות חלשות. "חייבים לשמור על נגישות להשכלה גבוהה ולאפשר לאוכלוסיות חלשות כמו החרדית והערבית נגישות להשכלה הגבוהה", אמר. "רוב הסטודנטים עובדים במהלך התואר ורובם לא מצליחים לסיים בגלל סיבות כלכליות. צריך לעשות הכל כדי שסטודנטים לא ינשרו בגלל בעיות כלכליות".

על פי נתוני התאחדות הסטודנטים, עלותה של הבחינה הפסיכומטרית מסתכם ב-540 שקלים. לקראת הבחינה נעזרו רובם המוחלט של הסטודנטים (86%) בקורסי הכנה בתשלום - מסגרת שעלותה נעה בין 5,000 ל-9,000 שקלים. עוד נמצא כי 14% מהסטודנטים נעזרו בשני קורסי הכנה.

מתוך נתונים של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה עולה בבירור כי סיכויי ההצלחה בבחינה (וכפועל יוצא מכך, סיכויי הקבלה לאוניברסיטאות) מושפעים לטובה מהיותו של הנבחן גבר, ממרכז הארץ, ממוצא אשכנזי ובן להורים משכילים.

ח"כ שמולי וח"כ קיש (צילום: דנה בראון)
ח"כ שמולי וח"כ קיש | צילום: דנה בראון

"בשנים האחרונות עולים סימני שאלה רבים לגבי הצורך במבחן פסיכומטרי ולגבי היכולת שלו לנבא את ההצלחה בלימודים האקדמיים", אמרה ח"כ מירב בן ארי, שיזמה את הבחינה לחברי המשכן. "יש ליחס חשיבות לגורמים נוספים בקבלה לאוניברסיטה - בפן אישי אני התקבלתי למרכז הבינתחומי על קטגוריה של כוחות הביטחון ללא פסיכומטרי והיום אני בעלת תואר שני".

גם ח"כ אורן חזן הדגיש את ספקנותו באשר ליכולתה של הבחינה להעריך את כישורי נבחניה. "אי אפשר לקחת את הבחינה ברצינות", אמר. "ההתנהלות הייתה כמו בקרקס וזה מה שמוכיח את עמדתי מזה שנים: הבחינה אינה קריטריון נכון לקבלה ללימודים. ברמה האישית אני קצת מודאג שהח"כים האחרים יורידו לי את הממוצע".

בהתאחדות הסטודנטים סיכמו את היוזמה בכך שיש צורך להמעיט בחשיבותה של הבחינה אל מול חלופות הוגנות לא פחות. "מטרת היוזמה היא להראות לח"כים שלבחינה הפסיכומטרית לא צריך להיות תפקיד כה מכריע בקבלה ללימודים, והיא אינה אידיאולוגיה בפני עצמה", אמר יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי. "עליה להיות מעין 'הזדמנות שניה' למי שציוני הבגרות שלו לא מספיקים. מדובר בבחינה שמעצימה את הפערים הכלכליים בחברה ולא משקפת את היכולות האמיתיות ואת האיכות של המועמדים והמועמדות".