פעם בשבע שנים ההצבעה במליאה הופכת חשאית, כשחברי הכנסת בוחרים את האזרח מספר אחת של מדינת ישראל. לקראת ההצבעה מחר בכנסת כבר הציבו את הפרגוד המיוחד, שיבטיח ל-120 הח"כים חופש הצבעה ואנונימיות, ויגרום למועמדים דפיקות לב מואצות עד להכרעה הדרמטית, שככל הנראה תגיע לסיבוב השני. רגע לפני, אתם מוזמנים להכיר את חמשת המועמדים ששרדו את המרוץ המותח ורווי ההשמצות והתהפוכות: שטרית, ריבלין, איציק, שכטמן ודורנר - שאחד מהם יהפוך בסוף היום לנשיא העשירי של ישראל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ראובן (רובי) ריבלין: יו"ר הכנסת, שר ואוהד בית"ר
ריבלין, נשוי לנחמה ואב לארבעה, נולד ב-1939 בירושלים ליוסף יואל ריבלין ורחל ריבלין, וזכה לכינויים "רובל'ה" ו"רובי" בילדותו. ריבלין גדל "בבית בית"רי בהשראת ז'בוטינסקי" לדבריו, עם השפעה גדולה מצד אביו המזרחן והרקע הדתי של שני הוריו. לאחר שסיים את שירותו הצבאי בחיל המודיעין בדרגת רב-סרן, פנה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית.
בשנת 1978 נכנס ריבלין לפוליטיקה המקומית ונבחר לחבר מועצת עיריית ירושלים, שבה כיהן עד 1988. בשנה זו הפסיד ריבלין בבחירות למועמד הליכוד לראשות העיר, ובסוף שנת 1988 נבחר לראשונה לכנסת מטעם הליכוד, ובמקביל כיהן כיו"ר ארגון הליכוד. ב-1992 שובץ במקום ה-37 ברשימת הליכוד ולא נכנס לכנסת, אך ב-1996 נבחר בשנית לכנסת.
בשנת 2001, עם בחירתו של אריאל שרון ז"ל לראשות הממשלה, קיבל ריבלין לראשונה משרד ממשלתי, כשמונה לשר התקשורת. ריבלין כיהן בתפקיד עד שנת 2003, ולאחר הבחירות לכנסת ה-16 מונה ליו"ר הכנסת. בשנת 2006 החליפה אותו ח"כ דאז דליה איציק, אך בשנת 2009, עם בחירתו מחדש של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, שב ריבלין לתפקיד יו"ר הכנסת עד לשנת 2013, אז החליף אותו ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין.
בשנת 2007, בעת כהונתו באופוזיציה, הכריז ריבלין על כוונתו להתמודד על הנשיאות מטעם מפלגת הליכוד, ומולו התמודדו שמעון פרס מטעם קדימה וח"כ דאז קולט אביטל ממפלגת העבודה. בסיבוב הראשון זכה ריבלין ל-37 קולות, לעומת פרס שקיבל 58 קולות ואביטל שזכתה לתמיכתם של 21 חברי כנסת בלבד. אביטל פרשה לפני הסיבוב השני, ובעקבות זמן קצר גם ריבלין פרש, ואמר בדמעות: "יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל". בסיבוב השני פרס התמודד לבדו ונבחר לנשיא.
במקביל לפעילותו הפוליטית, ריבלין היה מעורב גם בענף הכדורגל, כאשר שימש בעבר בתפקידים שונים בקבוצת בית"ר ירושלים: מנהל הקבוצה, יו"ר האגודה ויועץ משפטי. כמו כן, ריבלין פעל במשך שנים למען שלומם של בעלי החיים, והצהיר במספר הזדמנויות כי הוא צמחוני מטעמי מצפון.
אתמול (א') פרסם ח"כ ריבלין את הצהרת ההון שלו, לפיה ברשותו דירה בת ארבעה חדרים שרכש בשנת 1973 בעלות של כ-220 אלף שקל, וכיום נאמדת בכ-3 מיליון שקל. לפי הצהרת ההון של ריבלין, הוא אינו מחזיק בנכסי דלא ניידי מלבד הדירה שבבעלותו. תיק ההשקעות שמחזיק המועמד לנשיאות שווה 300 אלף שקל. בקרן השתלמות, הביטוח ובקופת גמל יש לריבלין עוד 450 אלף שקל, ושווי רכבו הפרטי נאמד ב-60 אלף שקלים. משכורתו של ריבלין כנבחר ציבור עומדת על 25 אלף שקל נטו בחודש, ואילו הפנסיה מתקופת כהונתו כשר עומדת על 1,000 שקל בחודש נטו. מלשכת עורכי הדין הפנסיה המשולמת לריבלין היא 600 אלף שקלים נטו. הביטוח הלאומי משלם לריבלין בן ה-75 קצבת זקנה של כ-2,500 שקלים בחודש.
"אם לא הייתי חושב ובטוח שאני יכול למלא את תפקיד הנשיא, לא הייתי מגיש את מועמדותי", הסביר ריבלין בתכנית "פגוש את העיתונות" מדוע הוא ראוי לתפקיד. "אני מרגיש כפי שמרגיש רוב הציבור בישראל - אני אהוד על כולם, ורחשי הלב של הציבור הם 'קול המון כקול שדי'".
מאיר שטרית: ראש המועצה הצעיר בארץ
ח"כ מאיר שטרית, נשוי ואב לשניים, נולד ב-1948 במרוקו ועלה לארץ בגיל 9. את שירותו הצבאי בחיל הרפואה סיים בדרגת סרן, ולאחר מכן למד באוניברסיטה מיקרוביולוגיה, ביוכימיה ומדיניות ציבורית. כבר בגיל 25 נבחר שטרית לראשות המועצה המקומית ביבנה - ראש המועצה הצעיר ביותר - וכיהן בתפקיד במשך 16 שנים.
במקביל לכהונתו, נבחר כנסת לראשונה בשנת 1981 מטעם הליכוד. ב-1988, לאחר שסיים את כהונתו בראשות יבנה - שהפכה עד אז לעיר - עזב את הכנסת ומונה לגזבר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית.
ב-1992 שב לכנסת מטעם רשימת הליכוד, ובשנת 1999 מונה לראשונה לתפקיד שר, למשך כחמישה חודשים, כאשר נתניהו העביר לידיו את משרד האוצר. בשנת 2001, לאחר בחירתו של שרון לראשות הממשלה, מונה לשר המשפטים. לאחר הבחירות ב-2003, מונה לשר במשרד האוצר תחת נתניהו, ובהמשך כיהן כשר התחבורה במשך כשנתיים וכשר החינוך למספר חודשים.
עם הקמת מפלגת קדימה, עזב שטרית את הליכוד ואף סייע בניסוח המצע הכלכלי של המפלגה. לאחר זכייתו של אולמרט בבחירות, מונה שטרית לשר הבינוי והשיכון. לאחר שנה אושר מינויו לשר הפנים, תפקיד בו כיהן עד שנת 2009. בבחירות לכנסת ה-19 הצטרף שטרית למפלגת "התנועה", וכיום הוא משמש כיו"ר הסיעה.
היום פרסם שטרית את הצהרת ההון שלו, לאחר ששאר המועמדים עשו כן: "ברשותי דירה ביבנה משנת 1987, שנבנתה במסגרת תכנית 'בנה ביתך' שיזמתי בתור ראש עירית יבנה, והיום היא שווה בין 2 ל-3 מיליון שקלים. דירה באילת שנרכשה ב-1996 בסכום של 614 אלף שקל, והיום שווה 900 אלף שקל. דירת חדר וחצי באשקלון שנרכשה ב-1996 - 400 אלף שקלים. דירה באשדוד שנרכשה ב-2013 עבור אמא של רותי שגרה בדימונה ורצתה לעבור למרכז, ועלותה מיליון וחמישים אלף שקלים".
עוד אמר שטרית כי תלוש המשכורת שלו הוא 39,842 שקלים, שהם 20,123 שקלים נטו. כמו כן זכאי שטרתי לקצבת השלמה ממשכורת של שר בסך 3,037 שקלים נטו. "אינני מקבל שום תשלום פנסיה. עם פרישתי מעיריית יבנה ב-1987 היו לי זכויות של 60% פנסיה כראש עיר, כ-20 אלף שקל לחודש, אך ויתרתי על זכויותיי לפנסיה וצירפתי אותם לכנסת", הוסיף. "הכל שקוף. כל מה שעשיתי נעשה בעשר אצבעות, כעבודה קשה, 40 שנות פעילותי מדברות בעד עצמן, אני נקי ללא רבב".
"עליתי לארץ בגיל עשר בתקופת המעברות, ועברתי קליטה לא קלה. חרף הקשיים זכיתי להיות ראש העיר, ח"כ ושר. הגעתי לכל מקום לא בחסד אלא בזכות", הסביר שטרית בתכנית "פגוש את העיתונות" מדוע הוא ראוי לתפקיד. "אני מכיר את כל חלקי החברה בישראל - אני מכיר את העוני על עצמי ועל בשרי, הייתי בכל מקום בארץ וטיפלתי ברוב הבעיות", הוסיף שטרית, שהצהיר כי ברצונו להתמודד כנשיא עם הנושאים החברתיים, שאותם הוא מכיר באופן אישי.
דליה איציק: לא זרה לבית הנשיא
ח"כ לשעבר דליה איציק, נשואה ואם לשלושה, נולדה ב-1952 בירושלים, ולא שירתה בצבא מטעמי דת. איציק פנתה ללימודי הוראה בסמינר אפרתה, ואף שימשה כיושבת-ראש הסתדרות המורים בירושלים. כמו כן שימשה, בטרם כניסתה לפוליטיקה, כחברה בוועד המנהל של רשות השידור. בשנת 1988 נפצעה קשה בתאונת דרכים בה נהרג ח"כ מיכאל רייסר מהליכוד.
את דרכה הפוליטית החלה במועצת העיר ירושלים ב-1989, אז נבחרה מטעם רשימתו של ראש העיר טדי קולק ואף כיהנה כסגנית ראש העיר. ב-1992, בתמיכת שמעון פרס, נכנסה לפוליטיקה הארצית מטעם מפלגת העבודה.
בתקופת ממשלת רבין כיהנה כיו"ר ועדת החינוך והתרבות וועדת המדע והטכנולוגיה, וחיזקה את מעמדה כאישה הבכירה ברשימת המפלגה, בתמיכתו של הנשיא כיום שמעון פרס. בשנת 1999, עם בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה, מונתה לשרה לאיכות הסביבה, ובהמשך הופקדה גם על האחריות לרשות השידור.
בממשלת האחדות הלאומית שהוקמה לאחר ששרון גבר על ברק בבחירות המיוחדות ב-2001, מונתה לשרת התעשייה והמסחר. ב-2003 לא הצטרפה מפלגת העבודה לקואליציה, אך בשנת 2005 נכנסה המפלגה לממשלת שרון, ואיציק מונתה לשרת התקשורת למשך כעשרה חודשים. בסוף שנת 2005 עזבה את מפלגת העבודה לטובת מפלגת קדימה, יחד עם שמעון פרס וחיים רמון.
בשנת 2006 נבחרה איציק ליו"ר הכנסת והפכה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד. איציק, שהחליפה את ריבלין, אף כיהנה כממלאת מקום נשיא המדינה וכנשיאת המדינה בפועל בשל נבצרותו של הנשיא קצב בשנת 2007. עם בחירתו של נתניהו לראשות הממשלה שבה איציק לאופוזיציה, וכיהנה כיו"ר סיעת קדימה, לאחר שלקחה עמה את הפטיש של יו"ר הכנסת כמזכרת. בשנת 2012 הודיעה על פרישה מהחיים הפוליטיים, ופנתה למגזר העסקי. במאי 2014, לאחר שמועות רבות על רצונה לכהן בתפקיד, הגישה את החתימות הדרושות להתמודדות לנשיאות.
בתחילת השבוע פרסמה איציק את הצהרת ההון שלה, ופירטה את מקורות המימון עבור שתיים מתוך שלוש הדירות שהיא מחזיקה: "בשנת 2009 רכשנו דירה קטנה ב-923 אלף שקל בעיר, מכסף שפדיתי מקרן ההשתלמות בניהול פסגות שלי ושל בעלי. בשנה שעברה החלטנו למכור אותה, כדי להשתמש בכסף הזה לרכישת דירה בתל אביב".
"כדי לבצע את הקניה, השתמשנו ב-500 אלף שקל שקיבלנו מאביו של בעלי אשר מכר דירה, תיקון בהפרשות פנסיה בגובה 450 אלף שקל, בהלוואה שלקחתי מאחי (כ-750 אלף שקל) ובכל החסכונות של בעלי ושלי (בסביבות מיליון שקל) שחסכנו כל חיינו. לאחר מכן לקחנו מבנק לאומי (סניף רמת גן) משכנתא של 1.9 מיליון, שחלקה יוחזר כאשר נשלים את מכירת הדירה בירושלים (הדירה נמצאת בשלבי מכירה סופיים). כל המסמכים הרלוונטיים יימסרו כמובן במסגרת הצהרת ההון. זהו כל הסיפור", סיכמה איציק.
"אני יכולה להביא את ניסיון החיים שצברתי", הסבירה איציק בתכנית "פגוש את העיתונות" מדוע היא ראויה לתפקיד. "אני מכירה את כל גווניה ומורכבותה של החברה בישראל, ואני מאמינה באמונה שלמה שהחום הרגשי ותבונת השכל והלב יעמדו לי כדי שאוכל למלא את התפקיד בהצלחה".
דן שכטמן: במקום מציב תמרורים - מדען פורץ דרך
פרופ' דן שכטמן, נשוי ואב לארבעה, נולד בתל אביב בשנת 1941, ובהמשך עברה משפחתו לפתח תקווה. במהלך שירותו הצבאי שימש כמאבחן ומראיין פסיכוטכני, ועם שחרורו פנה ללימודים גבוהים - שיובילו אותו לאחר עשרות שנים לתואר המכובד ביותר בעולם המדע.
את כל השכלתו האקדמית רכש שכטמן בטכניון בשנות ה-60 וה-70. בשנת 1966 הוסמך כמהנדס והוצע לו לעבוד כמציב תמרורים בכביש. הוא התאכזב, ויתר ובלית ברירה חזר לטכניון. כשאשתו למדה בלילות, עבר שכטמן קורס בליטוש אבנים והכנת תכשיטים.
לאחר מכן עסק במחקר והוראה גם בארצות הברית, שם גילה את הגבישים הקוואזי-מחזוריים, שצורתם הייתה שונה מהמקובל ואף נחשבה אז כבלתי אפשרית. לאחר שנים רבות ומאבקים בתוך הקהילה המדעית, זכו תגליותיו להכרה בקהילה המדעית.
בין הפרסים בהם זכה שכטמן: פרס ישראל, פרס רוטשילד, פרס וולף וכמובן פרס נובל לכימיה בשנת 2011. שכטמן הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה להנדסה של ארצות-הברית וחבר-כבוד באגודות מדעיות רבות ברחבי העולם. במהלך שירותו הצבאי פגש שכטמן את ציפי, כיום פרופסור לחינוך באוניברסיטת חיפה. בשנת 2014, לפני הכרזתו על מועמדות לנשיאות, החל להשתתף בתכנית מדע בטלוויזיה החינוכית - "להיות מדען עם פרופסור דן" - שנועדה לשפר את הוראת המדע בארץ.
אתמול פרסם פרופ' דן שכטמן את הצהרת ההון שלו, שלפיה הוא מתגורר עם אשתו בבית דו משפחתי שאותו בנו בחיפה בתחילת שנות ה-70 בעלות כוללת של כ-140 אלף לירות, ושוויו של הבית כיום מוערך בכ-3 מיליון שקלים. בנוסף, לפני כ-20 שנה בנה שכטמן בית במושב בעין העמק עבור אחד מילדיו, שהיה שווה אז כ-500 אלף שקלים, והנכס מושכר בימים אלו.
פרופ' שכטמן מקבל משכורת של כ-35 אלף שקלים מהטכניון, בשל הוותק הרב שלו במוסד. בבעלות בני הזוג גם בית בארצות הברית, שרכשו לפני כעשור ושוויו כ-190 אלף דולרים. בנוסף למשכורות, שכטמן הצהיר על הכנסות מפרסים - פרס ישראל, פרס רוטשילד, פרס אמת ופרס נובל - בשווי של כ-1.8 מיליון דולרים.
"אני יכול לייצג את אזרחי ישראל בכבוד בארץ וגם בעולם, נשיא שאזרחי ישראל יהיו גאים בו וכזה שמשנה את הדימוי השלילי של ישראל", הסביר שכטמן בתכנית "פגוש את העיתונות" מדוע הוא ראוי לתפקיד. "בשנתיים האחרונות פגשתי עשרה נשיאי מדינות, נתתי מאה הרצאות בשנה ואני עושה את זה נפלא", הוסיף.
דליה דורנר: 50 שנה בהיכל בית המשפט
דורנר, נשואה ואם לשניים, נולדה בשם דולי גרינברג בטורקיה במרס 1934, ועלתה לארץ ב-1944. אביה, לוי גרינברג, נפטר ממחלה קשה זמן קצר לאחר עליית המשפחה לארץ. את המבטא הגרמני ("ייקי") שלה היא מייחסת ללימודיה בפנימיית עליית הנוער "נווה הילד".
דורנר החלה בלימודי משפטים עוד במהלך שירות החובה במסגרת לימודי ערב, וסיימה את לימודיה המשפטיים באוניברסיטה העברית. לאחר שהוסמכה כעורכת דין בשנת 1960 שבה לצה"ל ושירתה בפרקליטות הצבאית.
דורנר הייתה לקצינה הראשונה בצה"ל מחוץ לחיל הנשים שהוענקו לה דרגות סגן אלוף ואלוף משנה. בהמשך כיהנה כסנגורית הצבאית הראשית, והשתחררה בדרגת אלוף-משנה. עם תום שירותה הצבאי מונתה כשופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בשנת 1994 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון, ובין פסיקותיה הבולטות: בג"ץ אליס מילר שבו הורתה לצה"ל לאפשר למילר להתגייס לקורס טיס; הפסיקה על קיום משפט חוזר לעמוס ברנס, שהורשע ברצח החיילת רחל הלר אך זוכה במשפט החוזר; ובג"ץ דנילוביץ' בו הורתה לאל-על להעניק הטבות גם לבן זוגו של דייל.
דורנר כיהנה בבית המשפט העליון עד פרישתה לגמלאות בשנת 2004. בשנת 2006 נבחרה כנשיאת מועצת העיתונות הישראלית - תפקיד בו היא מכהנת גם היום. בחודש פברואר 2014 הודיעה על כוונתה להתמודד לנשיאות, ובסוף חודש מאי גייסה את עשר החתימות הדרושות.
בתחילת השבוע פרסמה השופטת בדימוס דורנר את הצהרת ההון שלה, ממנה עולה כי דורנר מקבלת פנסיה כקצינה בצה"ל ושופטת לשעבר בסכום של 35 אלף שקלים. עוד דיווחה דורנר כי היא מחזיקה ברכב מסוג וולבו, מודל שנת 2004 ובדירת ארבעה חדרים בשכונת בית הכרם בירושלים. לפי הנתונים, דירתה של דורנר נמצאת בקומה שלישית, ללא מעלית, והיא מתגוררת בה מאז שנת 1974.
"אני ילדה מטורקיה שגדלה במוסד ושירתה בצה"ל במשך עשרות שנים, והגיעה עד לבית המשפט העליון", הסבירה דורנר בתכנית "פגוש את העיתונות" מדוע היא ראויה לתפקיד. כמו כן הדגישה דורנר את עברה כשופטת בבית המשפט העליון, שבפסיקותיה עסקה "באיזון בין אינטרסים ביטחוניים לבין זכויות האדם שרציתי לקדם". "בנוסף, באמצעות השם שלי בעולם והקשרים הבינלאומיים שלי, אוכל להציג את פניה היפים של מדינת ישראל וגם יאמינו לי", הוסיפה.